למנהלים- חייבת התנצליות- בעיקר לדרור

כתבתי כאן הודעת תגובה בקשר לתקיפה מינית במשמרתו של דרור. בתגובה למישהי בשם נקודה (.) לא משהו תוקפני או בוטה אבל אח"כ ראיתי שלא הועלתה. ולא הבנתי בכלל למה ו.. אז כעסתי והתפרצתי על דרור סליחה.. בשנאה וכתבתי לו דברים בכלל לא נעימים שברור שלא עלו. (לא בסגנון תת-רמה של קללות כמובן אבל כן כתבתי דברים פוגעים מאוד בסגנון אחר) והייתי קשה בתגובתי הסוערת והסקתי מסקנות מרחיקות לכת על הפורום ומנהליו ז"א על דרור שהיה מושא לכעס שלי. מסכן. "הרגתי אותו". חשבתי שמנסים לטאטא אותנו, הנפגעות מתחת לשטיח+ תוסיפו על זה כעס על מין גברי ותקבלו מתכון הרסני למדי כלפי מושא הכעס שלי. בסוף- (היום) ראיתי שהודעתי הועלתה בסופו של דבר. אז דרור.. אני מתנצלת מעומק ליבי! ולמרות שזו לא משמרתך אני מניחה שתראה את זה. מתנצלת על כל הדברים הפוגעים שאמרתי לך ומתחרטת על עוצמת הכעס הרומסני שהפנתי אלך כי רציתי "לנקום" בך. סליחה..

לכולם ,ובפרט למנהלים, גם לי יש תלונות בקשר להעלתם של הודעות ,בעיקר תגובות או הודעות תמיכה . התלונה היא,שהרבה פעמים מעלים תגובות לאחר יומיים ואף יותר מרגע שהן נכתבות ,מה שהופך את התגובה ללא רלוונטית וחסרת ענין,שאף אחד כבר לא מציץ בה . זה די מרגיז ,ולא עושה חשק במיוחד לתת תמיכה כשצריך. יש מקרים שהודעות מועלות תיכף ומיד ,ואין לי מושג במי ובמה זה תלוי ,ואיך זה עובד מאחורי הקלעים. בכל אופן ,כאן ,מול המסך זה עובד לא טוב. לתשומת לבכם!

שלום לשתיכן, הנושא של הודעות המשך עולה כאן לאחרונה, והוא מקבל מקום גם בשיחות של מנהלי הפורום. בניגוד לפורום אותו מנהל אדם יחיד, הפורום שלנו מתנהל במשמרות. זהו פורום עמוס מאד, טעון רגשית, ודורש לעיתים קרובות שעות רבות של השקעה. כל אחד מהמנהלים הסכים לקחת על עצמו משמרת בת יומיים, מתוך מחשבה שזה מאפשר לו התמסרות לפורום ביומיים הללו, ועדיין מותיר זמן לעיסוקים נוספים, מקצועיים ואחרים. כפי שנאמר כאן לא פעם בעבר, הודעות המשך הנשלחות אל הפורום מעבר לשעות המשמרת המקורית, עלולות להישמט מבלי משים מתשומת הלב, ולא בגלל התעלמות מכוונת. זה קורה פשוט בגלל שהמנהל התורן שסיים את משמרתו לא תמיד חוזר אל המחשב למחרת (עבודה, חופשה, מילואים...). במהותו, הפורום שלנו *אינו* פורום תמיכה. זה פורום שאלות ותשובות בענייני פסיכולוגיה קלינית, שצמח לו - לשמחתנו - לקהילה קטנה וייחודית, שתמיכה הדדית היא אחד ממאפייניה. אנו שבים ומבקשים לנסות להתכוונן לשעות המשמרת, או - לחילופין - לכתוב הודעת המשך כהודעה חדשה במשמרת המנהל הבא. כך ייחסכו היעלבויות, כעסים, ומצוקה. התנצלותך (...קטנות) מתקבלת בהקלה והבנה, ואני בטוחה שדרור יראה אותה ויקבל אותה גם הוא. בברכה ליאת

הי, ... קטנות, ההודעה שלך מאד אמיצה ואמינה. מפיחה תחושת הקלה בכאב העצב. מניחה. ועוד רציתי לומר לך בהמשך להודעתך הראשונה בתגובה שבעמוד הקודם, שכאב הוא כאב הוא כאב. גלוי או סמוי. מרהיב או צנוע. התתני לו מקום לכאב שלך? את המקום הראוי לו? היי בטוב

קודם כל, רציתי לומר לך תודה על תמיכתך. דבר שני, החלטתי בסוף לא לתת מקום לכאב שלי . חשבתי ללכת לטיפול ששם זה המקום להוציא את הכאב אבל בדקה ה-90 ביטלתי את הכל. כמו שאמרתי- מה יש לי לבכות הרי יש גרוע יותר כמו- שלא נדע אונס אלים עם אלימות. ואולי במקרה שלי אני צריכה לשמוח בחלקי או במזלי הטוב שזה לא קרה. שהרווחתי תקיפה מינית כזאת ולא אחרת. כן, אני מתנחמת בזה. ומרגישה "בת מזל". כך אני מנצחת את זה. די נמאס מזה אחת ולתמיד!