איך אתם חיים עם עצמכם?

שלום לאדישות ולאטימות!!!!!!!!!!!!!!------------------------------------------------------ איך אתם המנהלים עונים בכזו נחת רוח לאנשים שרוצים למות??????????איך אתם יודעים שאנשים אלו לא יתאבדו היום????.איך אתם ישנים בלילה כשאתם קוראים על הכאב והרצון למות??????????כשמישהו מפסיק לכתוב כאן תקחו את האפשרות שאולי הוא כבר מת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הידד לאדישות!ואל תדברו על "יש בך חלק שרוצה לחיות" או על "תקווה" שאני לא רואה העיוורון הוא שלכם! אתם תישארו עם התקווה אתם מאוד אוהבים לדבר עליה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!זה לא פורום פסיכולוגיה קלינית זה פרסום לתחת שלכם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אם אתם לא רוצים אל תעלו את ההודעה היא לא מפרגנת לכם ואתם כל כך אוהבים שמנפחים לכם אתהאגו המנופח כל כך מלכתחילה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

זה גם לא ספירת מלאי,ועל כל ד. או ש. או ז. שתעלם מפה,יבואו עשר אחרות. ואנשים מתים כל יום והדרך כבר לא ממש חשובה.כך שעם או בלי תקווה התוצאה הסופית זהה!!!ונמאס לי לרדוף אחרי הודעות שלך ולציין שזו לא אני!!!

שלום לד. אני לא בטוח שהבנתי את הפנייה לד. השונות (ובעצם גם אני ד.), אבל בהתייחסות להודעתך: איך אנחנו חיים עם עצמנו? קשה לי לענות עבור ליאת ודרור, אבל באופן כללי הייתי אומר שאיכשהו, כמו הרבה אחרים, מנסים לחיות כמה שיותר בסדר. להרגיש שעושים את המיטב שביכולתנו ולהיות מודעים לכך שליותר מזה אין לאף אחד זכות לצפות. היכולת לחיות בשלום עם עצמך, לדעתי, נובעת מהתחושה שעשית ככל יכולתך ומהידיעה שאף אחד אינו כל-יכול. הדרך הזו היא שמאפשרת, בעיני, להימנע מהאדישות ומהאטימות שאת כל-כך מתרעמת עליהם בהודעתך. ואני מסכים איתך שהתוצאה הסופית זהה - בוודאי שכולם מתים בסוף. אבל אני לא רואה סיבה לא לדחות את התוצאה הסופית הזו או להשלים עם כאב שדוחף לעברה, כאשר יש סיכוי, וכן- גם תקווה, לחלופות אחרות. אני מקווה שעניתי לשאלתך. חשוב לי להדגיש שזו בשום פנים ואופן אינה תשובה מלגלגת, אלא ניסיון לענות בכנות וברצינות. להתראות דוד

יה אללה! גם אני שואלת את עצמי את אותן שאלות וגם כתבתי משהו דומה השבוע ו.. נחשי מה.. בכלל לא העלו את זה. מתפלאה שבכלל העלו את שלך.. איזה פורום... אני מאוד מאוכזבת ממנו.