שינויים

דוד! שלום, כמה טוב שחזרת (: אתה מכיר את זה שצברת הרבה דברים שבא לך לספר, עד שבסוף הדף נשאר ריק?.. אז עוברים הרבה דברים, ופתאום קורים המון שינויים בגלל גל העזה מוזר שלי, ניסיון מס' 1 לצאת מהקפיאה שהייתי בה שנתיים יצא לדרך ( דייט! ), שכחתי כמה זה יכול להיות מוזר ומבלבל... אבל מה שרציתי לשאול, קשור לפסיכולוג..הוא נורא מבלבל אותי עם עניין המגע. הרבה זמן לא היה כזה בכלל, ואז הייתה תקופה לא ברורה שהוא כן היה נותן לי יד כשהיה קשה לי, ואני אישית חושבת שזה מאוד קירב בינינו ועזר לי להיפתח...אבל עכשיו הוא שוב פעם אומר שמגע לא אפשרי. זה מרגיש שכשלו מתאים ונוח אז זה מקובל, ותמיד כשאני מבקשת, אז זה הופך ללא לגיטימי.. זה לא מבלבל? כאילו עצם הבקשה שלי היא הדבר הלא טוב ולא המגע...מטריד... מרגיש לי חד צדדי וחסר שליטה מצידי..הוא קורא לזה שפה נוספת שנכנסה לחדר..אז ממתי צריך להשתיק משהו שרוצה להיאמר? סה"כ היה שבוע טוב ( נדיר ) והיו לי כוחות נפש להתמודד עם דברים לא פשוטים ( עוד יותר נדיר ). שיהיה שבוע נפלא אופיר

שלום אופיר תודה, טוב לחזור. וטוב לשמוע על שבוע טוב והתחממויות שמתרחשות פתאום ודברים טובים נדירים שמתרחשים - מקווה שיהיו פחות ופחות נדירים. ובקשר לבלבול שאת מעלה - יותר בלבול משאלה, נדמה לי - הרי שהדרך היחידה שאני רואה היא להמשיך ולחשוב ולדבר על כך בגלוי בתוך הטיפול. כל התחושות והמחשבות שאת מתארת כאן נשמעות לי בעלות חשיבות וראויות להישמע גם בקונטקסט המתאים ביותר - בינך לבין המטפל. אכן, שפה, או התרחשות חדשה, מתגשמת בחדר. וייתכן שהייתה תקופה שבה לא היתה דרך לחשוב על השפה הזו - היה אפשר רק להרגיש, לחוש. ואולי עכשיו, יש הזדמנות גם לדבר על הדבר החדש בחדר - מה שיכול להמשיך ולהעשיר את השפה הזו, ובעצם אותך, עוד יותר. בהצלחה ושבוע טוב דוד