.

כשהשקט משתרר, הכאב משתחרר. החוסר מתבהר במלואו. מנופפת אני באוויר, חובטת בחלונות גופי. מתפוגגת.

אני פה.... בילבי ילדת הברזל

שלום ל-! אני כותב לך לא מעט שעות אחרי ההודעה שלך ואני מנחש, ואולי גם מקווה, שחלק מהכאב שתיארת פחת וטיפה הצטמק בתוכך. פעמים רבות הלילה הוא הזמן הקשה ביותר. הלילה והשקט החיצוני שהוא מביא. בזמנים כאלה קשה לנחם ואולי כל מה שניתן לעשות הוא להמתין לאור הבוקר. אבל אולי אפשר גם להתנחם בכוח שלך לגשת למחשב, לכתוב, למצוא דרך, באמצעות המילים והסמלים, לפרוק חלק מהכאב הזה החוצה בצורה טובה. והייתי גם מציע לך להתנחם בפורום, בתגובות האיכפתיות שההודעה שלך מייד עוררה. גם זה משהו לקחת ללילות קשים. להתראות דוד

אוף נקודה חמודה- דעי לך שהגבתי לך כאן ובעוד מקום אבל.. חתכו את זה בעריכה. אין לי מושג למה. ההודעה שלי בכלל לא הייתה תוקפנית או משהו . חבל שמסננים פה סתם כך הודעות תגובה ותמיכה לאחרים! אז.. התנצלות ממני- לנקודה.