זכרונות ילדות שמשפיעות עד היום.

חד וחלק אני פשוט אגיד עד כמה שזה מביך שהייתי ילדה ישנתי עם אמא שלי במיטה,במיטה שלה ושל אבא,אבא אז ישן לבד.. לא יודעת אם מסיבות שהם לא הסתדרו,או שהתירוץ שהיא תמיד הביאה "שהוא נוחר בלילה".. בקיצור, בערך בגיל 3 או אפילו קצת יותר,כמעט כל לילה אבא היה בא למיטה שלה,הם היו עושים את זה,שמעתי הרגשתי,לא ראיתי,הכל עם עינים עצומות.. לפעמים הייתי מחליטה להעיף את אבא מהמיטה,ואני זוכרת שגם סחבתי לו את השיערות.. ממש שנאתי את העובדה שהוא בא לחדר ושוכב עם אמא שלי ליידי, עד היום יש בי כעס עליהם,כי כשאני מאוננת,הדבר שאני מדמיינת כדי להגיע לסיפוק מיני,הוא בגידה כלשהי,יש לי חבר,אז אני מדמיינת שאני תופסת אותו עם חברה שאני סומכת עליה,או בכלל את המקרה ההוא. רע לי שאני צריכה להגיע לסיפוק מהבגידה שחשתי בילדותי,האם יש קשר? ואיפה זה בידיוק פגע בי? אני כועסת על זה. מעצבן אותי עד היום.. מבקשת חוות דעת מעבר לתלכי לפסיכולוג.. רק לדעת אם מי שאני מתארת אכן גרם נזק.. ואיזה נזק הוא יכול לגרום לי במערכות יחסים? תודה רבה ...

שלום לך, חשיפה למיניות בגיל כה מוקדם, במיוחד בין אבא לאמא היא אירוע שבוודאי משאיר חותם. במקרה שלך את מתארת חשיפה מתמשכת, כמו גם אורח חיים בו את ואמא ישנתם באותה מיטה מדי לילה ואבא היה זה שבא ובאופן מסויים פולש למרחב שלך. מחווייה זו נראה שהפנטזיות שלך נוגעות במשולש הזה ובתענוג המשולב באשמה מכך שאת נהנית מאותם זכרונות ומחווית בגידה. אבל נראה לי שעד כאן את די יודעת ומבינה מה קורה לך. מה שאת לא מצליחה זה לעבד את מה שעברת ולראות כיצד זה פוגע פחות בחייך כיום. לשם כך אני חושב שהדבר הנכון ביותר עבורך הוא לפנות לטיפול. דרור