לא מוצאת בן זוג

אני חייבת עזרה דחופה בת 36 בטיפול שלוש שנים ועדיין לא מוצאת חבר! חוץ מלהתאהב ולהימשל למטפל שלי לא הייתה שום זוגיות. אני כל כך רוצה בן זוג אני בחורה ממוצעת וללא השכלהחוץ מתיכון והגברים שאני רוצה אותם מרגישים שאני לא חכמה אני אוהבת חנונים אבל אני נראית ומדברת לא כמוהם וזה מוריד לי יותר את הביטחון. חוץ מזה אין לי בעיות או ילדות בעייתית אז למה המטפל שלי לא הצליח לעזור לי בנושא היחיד שפניתי אליו? מה עוד שלוש שנים בטיפול ואז אהיה רווקה בת ארבעים מפחיד בבקשה תייעצו לי מה לעשות.

יפעת שלום, אני בהחלט יכול להבין את התסכול שלך וההרגשה שאת לא מתקדמת בנושא עמו פנית. ובכל זאת כמה מחשבות שעלו בי מדברייך. את אומרת שאת מעוניינת באנשים משכילים שלא מעריכים אותך ולא מעוניינים בך. עולות כמה שאלות שאני מניח שגם עלו בטיפול. האם את יודעת מדוע את נמשכת דווקא אליהם ומדוע את לא מעריכה את עצמך. את מספרת גם שהתאהבת במטפל שלך וייתכן וגם זה מקשה עלייך להתמודד עם הרצון שלך בקשר ועם מידת היכולת שלך להיות בקשר קרוב. כלומר האם את מרגישה שאת באמת מוכנה לקשר קרוב ולא רק להתאהבות מרחוק. אם כן אני בטוח שישנם דברים שאת יכולה לעשות כדי לשנות את מצבך -למשל לחזור וללמוד. או לחפש בני זוג שלא יוגבלו רק לאפיון אחד. דרור