ליאת..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כל השבוע הזה .. היה רק טיפול אחד ..בגלל החג .. איך שזה מורגש לי .. שם בפנים .. הוא חסר לי .. הפסיכולוג .. ביום הזכרון חלמתי חלומות ככ קשים .. שהוא נוטש אותי .. שהוא לא מסוגל יותר .. שהוא גם עוזב .. ובכיתי בבהלה מתוך שינה .. התעוררתי וסימסתי לו בבוקר .. "תגיד לי שאתה כאן בבקשה ב' .. רק תסמס לי שאתה כאן , בלי לבקש פרשנויות לבקשה כרגע ".. והוא סימס .. "אני כאן" , דיברתי לעצמי .. "אולי די .. מה יש לך .. למה את שוב מכניסה את עצמך למשבצת הזו , שככ קשה לצאת ממנה ?" ..דיי עם התלות הרגשית הזו .. מה יש לך?! ובשבוע הזה .. אני בונה סביבי מחדש ..שוב חומות הגנה , חומות שהצלחתי לבנות אז ..ככ טוב .. עם השנים,, חומות שהגנו עליי מפני אנשים .. חומות שהגנו עליי מתחושות , רגשות , הפכתי להיות רגישה מידיי , הכל כואב לי מידיי למה אני צריכה את זה ?..??? החומות האלה הגנו עליי .. הגנו על הילדה הקטנה מול אנשים גדולים רעים חומות שהגנו עליי שמרו ועטפו אותי מלא להרגיש , מלא לחוות חומות שאף אחד לא הצליח לחדור דרכן והחומות האלה , מתפרקות , הפסיכולוג כן הצליח לעשות לי סדק שם .. ואני מרגישה אותו ובכלל והכל כואב מידיי , ליאת , הכל כואב , וחי ושורף בבשר החי .. ואני לא יודעת מה טוב יותר .. להרגיש לא להרגיש , לגעת לא לגעת , לקרב אליי לא לקרב .. נו..מה קורה לי ?... אני מנסה שוב , לבנות סביבי את החומות.. אבל הפעם העבודה קשה יותר .. דברים חודרים , זכרונות עולים .. זה לא כמו אז.. זה לא מצליח להבנות שוב כמו אז.. ואולי ..אני רק רוצה לעצמי .. את החומות של התקווהמחדש ? חומות עם חלומות שלי והגשמת משאלות ..? חומות שיגנו עליי מהעולם?.. חומות שירגיעו , שיעטפו שככ קשה ?.. אולי אני צריכה חומות שלא יצילחו לעצור את הגילויים הנוראים שבתוכי ?.. גילויים ששוברים אותי ועוברים דרך כל אותן החומות שבניתי ביסודיות ככ , בהקפדה עצומה ש.. אף אחד לא ידע , ירגיש ויראה ?... ואני מנסה לשים ..לבנה ועוד לבנה מעליהן מורחת שכבה של ברזל אטומה ויציבה ושוב מניחה לבנים ושוב ברזלים וככה אוטמת בדימיון וכולאת את עצמי בתוכי , מנסה לכלוא את עצמי שוב לשתיקה ,מנסה להשתיק שוב את הילדה הקטנה שבתוכי ... זו שמתרוצצת שם ועושה לי כזה בלאגן .. ברגשות , בתחושות .. זו שמפחידה אותי ככ .. מזכירה לי שאסור לי לתת מקום לאחרים בתוכי , שאסור לי להאמין , שאולי הכל סתם שקר אחד גדול?... ואני ..מנסה להשתיק אותה .."דייי .. שהיא רק תסתום שם ".. שתגיד שלא קרה כלום ..שתודה שהיא לא צריכה עזרה,אני מנסה להשתיק אותה ליאת .. רוצה לשמור אותה רק לעצמי , בסודות,בכאב, אני ..משתיקה אותה ..חוסמת לה את הפה בכח ,ממש רואה ומרגישה איך אני חונקת אותה ...סוגרת אותה בתוכי .. מנסה להעלים אותה מכאן.. רוצה לצרוח עלייה , לבעוט , לקלל , להכאיב ..לה!!!! כועסת עליה.. כועסת על כולם ..כועסת עלייו .. על הפסיכולוג .. כועסת וצריכה אותו .. והוא לא בדיוק כאן ..כועסת על עצמי ..על המקום הגדול שנותנת לו אצלי ,על המקום שהילדה הזו בתוכי שוב תופסת ..כועסת עליה ..על הכאב שהיא מוציאה ממני .. כועסת על כמה שכואב לי .. זה כואב לי ..שהסודות נפתחים , שהאמון שהיה ביננו שנים מופר ,שקשר השתיקה ביננו לא קיים , והיא כואבת , והיא ממש חיה שם בתוכי .. כן אני כועסת..על שהיא שוב קיימת,שהיא שותקת ומדברת ..שהיא נכנעת..אפילו על זה שהיא נכנעת לי, היא מצליחה לשכב בשקט בתוכי רוב היום , אבל בלילה היא מאיימת עליי , מתפרצת , מנדנדת אותי .. מחדש מתעתעת בי ..בין להאמין ולא להאמין .. היא מפחידה אותי ... והיא רק ילדה ... היא מצליחה להוציא אותי מאיזון .. את קולטת ..ליאת ?... היא הקטנה ואני הגדולה .. והמאבקים ביננו שם עצומים ... ובלילה , כשכולם ישנים , היא פורצת ..תופסת שוב כל מקום אפשרי, בשקט של כולם היא יוצאת..מתוכי ..יוצאת ורוקדת לה , ריקוד שטני וזדוני .. יוצאת וצועקת על כולם , מוציאה מעצמה את כל הכאב , היא מגלה .. היא מגלה הכל ... פותחת את כל הסודות הכמוסים שבי , :-((( מערערת את הבטחון שאני מנסה לתת לעצמי היא מנסה להפיל אותי .. והיא לא מפסיקה ..והיא מוציאה עוד ועוד ועוד וזה כואב .. אני לא מצליחה להתמודד איתה לבד.. היא לא נרגעת .. וגם אני לא .. הילדה הזו שבי , הילדה הקטנה שמנסה לשרוד בתוך הגוף שלי .. גוף של אמא ?.../ גוף של אישה???? הקטנה הזו מנסה לשרוד אותי ..אותי הגדולה שדוחפת ומכאיבה.. לה.. ואני..מעבר לבעיטות שבועטת בה..מעבר לכאב שמוציאה עליה, מעבר לאשמה הנוראית שמפילה עליה,מעבר לצעקות שצועקת עליה אני כן.. חייה את העבר שלה, מקיאה את עצמי..מקיאה אותה.. אותי.. כי אין דרך אחרת להוציא את הבפנים.. אני ..לא רוצה יופי.. לא רוצה להיות יפה וזה לא מהמקום שך להיות רזה .... אני לא רוצה מושלמות.. ((((((((((((((אבל גם לא רוצה להרגיש את הידיים האלה שנוגעות..ומכאיבות לי ..)))))))))))))))))))))))!!!!!!!!!!!!!!!!!! רוצה את כל החרא הזה מחוץ לגוף הזה..שלי רוצה את הילדה הזו ..מחוץ לגוף שלי .. בבקשה .. רוצה אותה מחוץ לגוף שלי .. רוצה את הגוף הזה שלי ..בחזרה .. נקי מאנשים , נקי מידיים רעות שנוגעות ומכאיבות ... רוצה את השקט מחדש.. רוצה את עצמי מחדש .. וככ מפחדת .. פשוט מפחדת .. אני מודה .. מחבקת אותך , וזולוגות להן הדמעות ..בלי הפסקה .. מהאותנטיות הזו שבי .. שזורמת כאן בכתיבה .. אוףףף .. עד מתי הכאב הזה ליאת ?..זה בלתי נסבל עד מתי כל התהליך הקשה הזה ?.. של העליות והירידות .. עייפה ככ .. שרית
שרית, הלוואי והייתי יכולה לזרום כמוך בכתיבה.נעים לקרוא אותך (למרות התוכן הכל כך לא קל). חשבתי לעצמי (ואני מקווה שזה בסדר מצידך שאעביר המחשבה למקלדת...), שאם הילדה כל כך מתעקשת לצאת,ולא רוצה שתכלאי אותה ותשתיקי אותה,יש לזה סיבה. היא צריכה לצעוק,לכעוס,לא להיכנע, לא לפחד,כדי להשתחרר. אולי היא זקוקה לכל אלה כדי להגיע לשקט,לשלווה. לדעתי היא לא מכניעה אותך.היא מנסה להראות לך שלהחביא אותה לא יעזור,היא תמיד תתעקש. ילדה עקשנית,לא מוותרת,נלחמת בשביל שיהיה לה יותר טוב,לא נותנת לאף אחד להכתיב לה. בעיני זה חיובי. לעומתך, הילדה שבי מופנמת,נכנעת מאוד מהר,לא מסוגלת לנהל מלחמות כאלה.היא פגועה ,נותנת לאחרים לנהל אותה. הייתי רוצה אותה אחרת....
קודם כל , תודה על התייחסותך .. יש בזה משהו במה שכתבת אליי .. אני מנסה לראות את החיבור הזה ביני לילדה הקטנה .. שצריך להיות .. שאת כן רואה בקלות כזו ..ואני בעצם נאבקת בו .. תודה על התמיכה , הלוואי וגם אצלך יהיה טוב יותר ..והמשאלה ש"יהיה אחרת" .. תתגשם. מאחלת לך טוב , מכל הלב שרית
שלום שרית, גם אני, כמו טל, סבורה שלא צריך ולא כדאי להמשיך ולכלוא את מה שחייב להיטהר באור יום. את בעיצומו של תהליך הבראה כאוב אך נחוש, וכל פעם מחדש מרגש אותי לפגוש דרכך גם את המטפל שלך, שהולך לצידך ברגישות מרשימה. איכשהו, שאלתי את עצמי קודם, אם את שומרת לעצמך את התיעוד הייחודי הזה, שמטפטף אלינו בכל שבוע. אני חושבת שזה מסמך חשוב ומרתק, בו תוכלי להתבונן יום אחד מתוך תחושת ניצחון וגאווה. תודה על השיתוף ליאת
על האהבה הוירטואלית האינסופית שיש בך אליי ולכולם, תודה על העצות , ועל התמיכה המרגשת ..שבך את מקסימה .. את יודעת? תודה שאת מלווה אותי בדרך הקשה הזו במהלך השנה האחרונה כאן.. וכן , נתת לי רעיון טוב , אוציא את כל מה שנכתב על ידי כאן בפורום , יש לי קופסא אצל הפסיכולוג .. של כל מה שאני כותבת .. זה רעיון טוב להראות ולראות את הדרך שאני חווה .. חיבוק ממני. שרית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
