liat

היי רשמתי לך מאחור...לא יודעת אם ראית...ראית? בכל מקרה מאז אני מרגישה שאני צרכיה חופש מהטיפול...(ולא קרה שם משהו, היא בסדר..כמו תמיד:) מימי

אל תתחילי... חבל, למי יש כוח לעוד דרמה...?

שלום מימי, גם בעיני דיסק צרוב זו בחירה מוצלחת יותר מאוכל. אני ממליצה להמשיך ולהילחם בדחף לעזוב את הטיפול בכל פעם שמתעוררת תחושת עלבון או כעס. אלה רגשות לגיטימיים המגיעים בשלב זה או אחר לכל קשר בינאישי, וכדאי לנסות ולהתמודד איתם באומץ מבלי לברוח. מקווה שמעבר לזה את בסדר, ושעברת את חגיגות השישים בשלום. חשבתי עליך כשראיתי את מופע האורות... שבת נעימה ליאת

אוי ליאת את חמודה...דווקא עלי חשבת? העלת חיוך על פניי את יודעת, צרבתי לה דיסק עם מוזיקה שהיא אוהבת, אך טרם הבאתי לה...בינתיים זה נשאר אצלי..עד שיגיע לה(: ולגבי הדפוס בטיפול ובחיים, מכירה אותו, הוא עקשן... באותה הזדמנות רציתי לשאול את דעתך לגבי משהו אם את יכולה לענות(אם לא אז שבוע הבא)האם היית מחדשת קשר בו הדפוסים היו מחורבנים (לא מצאתי מילה אחרת..) כלומר מה הסיכוי שהם ישתחזרו שוב (אחרי כשנתיים) בעת חידוש הקשר? (שעכשיו אני קצת יותר מודעת...)או שמא כדאי להתחיל על נקי...? ואת החגיגות עברתי בשלום מאחר ונשארתי בבית...נהייתי זקנה ובודדה... מקווה שאת נהנהת(: תודה

מקווה שאכן נלחץ הSEND כראוי וההודעה בדרך אליך...