מחפשת עצה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לכולם וחג שמח, שמ אורית ואני בת 25 ויש לי בעיה ממש לא נדירה אבל בכל זאת.......... כאמור אני בת 25 גיל בו מתחילים את החיים הבוגרים "והאמיתיים" אומנם את חיי הבוגרים התחלתי מזמן אני גרה לבד ומפרנסת את עצמי כבר שנים אבל מרגישה תקועה לפני שבוע פוטרתי מעבודתי שבעיני זה דבר טוב כי לא ראיתי את עצמי ממשיכה שם לאורך זמן בכל מקרה בעיה מתחילה בחיפוש מחדש אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות עם עצמי אני רוצה לעבוד במקום שבו אשאר להרבה שנים אבל אין לי מושג איזה סוג עבודה תעשה לי טוב אני רוצה כבר קשר רציני ולהתמסד ולהתחתן אבל אין לי מושג איזה גבר יעשה לי טוב ואיזה בן זוג אני צריכה בנתיים אני לבד בלי חבר בלי עבודה ואין לי מושג אך עושים את הצד הראשון לבנית שארית חיי תודה
שלום אורית, שנות העשרים המוקדמות עשויות להיות מבולבלות עבור אנשים צעירים העסוקים בהנחת היסודות לחייהם הבוגרים. בשנים הללו נוצרת התשתית לחיים התעסוקתיים, הזוגיים והאקדמיים, וזו בהחלט משימה נכבדת. יש מי שבוחרים לזרום עם האירועים ו'לתקן' בהתאם לצורך, ויש מי שמעדיפים להגדיר יעדים ומטרות עפ"י התאמה מירבית לאישיותם, לכישוריהם ולנטיותיהם. אם את נמנית על הסוג הראשון, יהיה עליך להתאושש ממשבר הפיטורין, למצוא עבודה חדשה ולבחון אם יהיה לך טוב שם. אם את מזדהה יותר עם הגישה השניה, תוכלי להיעזר באבחון תעסוקתי שיזהה את תחומי החוזק והחולשה שלך ויכוון אותך בהתאם. באופן דומה תוכלי להתייחס גם לזוגיות - לזרום תוך ניסוי ותעייה, או להגיע לטיפול פסיכולוגי, בו תוכלי לבחון מקרוב ולעומק את הדפוסים הבינאישיים שלך. מי אמר שלהיות בת 25 זה קל? ליאת