נזכור את כולם!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר מזכרונם הוא לעולם לא ימחה. הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה- הנעורים שבאו פתע אל סופם. כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים ובית עלמין על הגבעות ושניים שחלפו דומם- בין החצב והקברים והשיקמה. הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה- הנעורים שבאו פתע אל סופם.
& נשמה את כזאת מותק שזה הורס אותי כל פעם מחדש:-) מגיע יום השואה את דואגת שנזכור מגיע יום הזכרון את דואגת שנזכור.....את לא מעיזה לכתוב מילה על עצמך בימים כאלה!!!!!את פשוט ....נשמה!!!!!!!!!התגעגעתי אלייך אבל את רואה אני שותקת לגבי מי את :-)))))))))הרגישות שלך יכולה למלא מליון לבבות והכאב שלך יכול לפוצץ מליון קוביות קרח:-( אוהבת מקלדת חברתך בכל כינוי שתבחרי (ששששש) :-)
מה קורה אחותי היקרה? עצוב היום מוזיקה עצובה סרטים עצובים טוב שאפשר לברוח הנה גם פה עצוב אבל לפחות אפשר להיות ביחד:-( מה איתך?
& שלום, שיר נוגע ללב. יהי זכרם ברוך, דרור
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
