ילד בכיתה א
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לך, אני נותנת שיעורים פרטיים ועוזרת לתלמידים. יש תלמיד אחד בכיתה א' שמאוד כיף לי איתי, והוא כל הזמן רוצה שנאריך שעות, שאני אתן לו עוד משימות, תרגילים, מתנות. השבוע, בעת שהוא היה קורא לידי, פתאום הוא ישב בחיקי, ולא ידעתי מה לעשות? האם לתת לו לשבת שם? האם להעיר לו? פשוט לא התייחסתי, ואז הוא שם לב אחרי זמן מה וקם אבל הוא כל הזמן מבקש קרבה פיזית ממני, מנסה להתקרב, למרות שיש לו הורים מאוד טובים מה אני צריכה לעושת? לשים לו גבולות? לתת לו להתנהג בטבעיות? יש לציין שהוא מתקדם טוב מאוד בלימודים, ושאצלי הוא יושב שעה שלמה בלי להתנגד להיפך מהכנת שיעורים עם אמא שהם לפי טענתה סבל של שעות. תודה
ערב טוב, כמורה פרטית, אינך כפופה רשמית לקוד אתי זה או אחר (לפחות ככל הידוע לי), ולכן עליך לגשש את דרכך לבד ולמצוא את הדרך הנכונה לך. אני מניחה שאם העלית כאן את השאלה, היה משהו בהתנהגותו של הילד שגרם לך מבוכה או ספק. אחרי הכל, נשכרת כדי לשפר את ביצועיו ה'אקדמיים', ולא כדי לספק את צרכיו הרגשיים. איני יודעת מה עמדת ההורים בעניין זה (היום יש רגישות רבה לנושא) וגם זה פקטור שיש להביא בחשבון. אוכל לספר מניסיון רב בעבודה עם ילדים, שאפשר להעניק חמימות ואהדה גם ללא מגע (או עם מגע מינימלי), ועבורי זאת הדרך הבטוחה והמועדפת. נדמה לי שהתנהגותו של הילד מעידה על כך שהפכת דמות אהובה ומשמעותית עבורו, ועל כך שאת מזמנת לו חוויה נפלאה של קבלה סבלנית ופתיחות. לכן, לא הייתי דוחה את גילויי החיבה מצידו, אך לא יוזמת כאלה, או לא מעודדת אותם באופן מיוחד. כל הכבוד על הגישה האחראית והרצינית לעבודתך וללקוח החביב ובר המזל שלך. ליאת