למה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
************************************************************************************************* האטימות של החברה ובני האדם בכלל!!!!!!!!!!!!!!!יש צפירה ביום הזיכרון ביום השואה ביום של רבין ועוד.... למה אין צפירה לאלה שרצחו את נשמתם כמו נפגעי אלימת פיזית ומינית? זה הרי יותר גרוע מלמות!!!!!!!!!!! **********************************
:-((((((((((((((((((((איפה שאין צדק לעלם לא יהיה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לילך שלום, שאלתך הקצרה והתמציתית נראית כמייצגת אינספור שאלות שקשה לתת להם מילים. בכל זאת היא נשמעת כאן ובעוצמה רבה. דרור
את צודקת אך גם צפירה היא מאוד סמלית. במקום מסוים אני מאמינה שהצפירה הפכה לחלק אינטגרלי בתרבות הישראלית, אבל אני לא בטוחה אם היא מצליחה לעורר רגשות אמיתייים. הרי את חיה את חייך כרגיל ואז פתאום צפירה שאמורה לנתק אותך מחיי היום היום, לחשוב במשך כשתי דקות על הסבל הנורא שעבר העם היהודי בשואה ואז בתום הצפירה "ממשיכים לחיות כרגיל". נשאלת השאלה למה אנשים בכלל עומדים בצפירה, מה הסיבה האמיתית כלומר.
איני בטוחה שכולם ראו את שאלתך. יש רווח גדול מידי לפני הכוכביות. אני, לפחות, חשבתי ששאלת רק "למה?" זועק. רק אחר-כך פתאום במקרה גיליתי שיש המשך. מרגיש נורא כאשר בטוחים שאין מכירים בעוצמת הפגיעה, בכאבך, כאילו אין לו תוקף. זאת הרגשה קשה מאד מאד. ועוד יותר כאשר מקנאים באחרים שכאבם מוכרז ומוכר כביכול. בקשר לצפירה, הייתי רוצה לומר לך שאני מכירה ניצולי שואה שאינם אוהבים (בלשון המעטה) את יום הכאב שמיועד לכולם, משום שכך הם מרגישים שאין די מקום ונוכחות לשואה הפרטית שלהם. הם מרגישים מאוימים ונדחקים. בכל מקרה, אף אחד אינו נשאר אדיש ליום או לצפירה. יש המגיבים לכאן או לכאן ברגשות עוצמתיים. הצפירה, לדעתי, יכולה אכן להזכיר את השואה הפרטית והייחודית, מבלי שיהיה מדובר בארוע הגדול ההיסטורי, אלא באירוע אישי כואב בפני עצמו. ועצוב ונורא שגם לשואה ההיא יש מכחישים...