.

להניח ראש,רק לרגע אחד.לעצום עיניים חזק חזק,להצליח להתנתק מהכול מכולם.הפסקה לשעה-רק שעה!שעה שתהיה משעממת,ריקה חלולה מתה,בה לא אצתרך לשמוע,לראות,להרגיש,לכאוב,לדעת,להבין,לחשוב,להריח,להיות,לגעת,להגעל,להצטער,לפחד,לרעוד,להחנק,להשתתק. שעה של הסדר נשימה,של קצת כוח להמשיך בסיוט הנורא.כואב לי בחב,כואב לי בנשמה כואב לי בכול הגוף.ואני שונאת את מה שמרגישה.שבויה במחשבות,שבויה בהרגשות,שבויה בהרס שבוי במעשים,שבוי באלה החיים.ואני רוצה להשתחרר תרתי משמע.קשה לי לנשום עוד,קשה לי להיות עוד קשה לי לחיות. רוצה שהכול ייעלם,ייגמר יימחק כמו לא היה,ולא יחזור יותר.אין בי כוחות יותר רוצה לפשוט מעליי את העור,להעלם להתפורר להמחק ולא להיות יותר.רוצה להפרד מבלי להכאיב. לא יודעת איך ובמה להאחז עוד.איך עוד לנשום. הראש מתפוצץץץ ואני צריכה שקט קצת שקט-ואין!!!!!!!!!!!

שלום ד. לא פשוט לענות להודעה כזו, כאשר את מעבירה בצורה כל-כך ברורה את הצורך הנואש בשקט ואת חוסר האונים מול העולם וההתקפה הבלתי פוסקת שלו על החושים. את משאירה רווח בדף, שקט, נקי לגמרי ונדמה שזה אכן גם מה שאת מחפשת - רגעים שקטים ללא מילים ומחשבות. רגעים ללא המודעות המייסרת לפנים ולחוץ. ובסיכומו של דבר אני חושב שזה מה שאת מתארת בהודעה - רגישות עזה בכל החושים למתרחש סביב וקושי עם המגע המחוספס של העולם. כיצד משיגים רגעי שקט כאלה? חכמי טיבט יודעים יותר ממני... אבל אני רוצה להאמין שלעיתים ברגע קרוב, עם אדם קרוב, ובתוך תחושה של משהו מקיף ומגן, ניתן לנסות להגיע לרגע הזה של השקט, לבד, אבל בנוכחות האחר. בהצלחה בכך דוד