קשר עין

ערב טוב! אני בטיפול מספר שנים ויש לי קושי רב ליצור קשר עין עם המטפלת שלי. כבר שנים אני מנהלת איתה שיחות בלי להרים את עיני כלל (או במקרה הטוב - לשבריר שנייה בלבד.) לפעמים אני יוצאת מהחדר בלי לדעת אפילו מה צבע החולצה שלבשה! קושי זה מוכר לי מטיפולים קודמים שעברתי, בין שמדובר במטפל או במטפלת (הקושי קיים בעיקר בשיחות טיפוליות, ולעיתים נדירות, במידה מועטת, בשיחות עם אחרים) . אציין שבעבר העליתי את הנושא בפניה, אך לא נראה שיש לה פתרון. מה ניתן לעשות? הבעיה מפריעה לי מאד!

ז.ז. שלום, קשה לדעת מכאן מדוע בדיוק את מתקשה ליצור קשר עין. אבל לעיתים אי יצירת קשר עין יכולה להעיד על חרדה. את מציינת שזה קורה לך בעיקר בטיפול מה שמרמז שככל הנראה רמת החרדה שלך גבוהה, לא רק מהנושאים שהועלו, אלא בעיקר מהמטפלת. עצתי היא לא לחפש אצלה תשובה, אלא לברר בעזרתה ממה את כל כך חוששת. מה מטריד אותך. מה בקשר העין מאיים עלייך. אני מאמין שבהדרגה, עם עיבוד החשש תוכלי יותר ויותר להעז ולהסתכל עליה. דרור

תודה על תשובתך, דרור. אם זו אכן חרדה לא ברור לי כיצד היא עולה בקנה אחד עם הציפייה הרבה שלי למפגש איתה, ועם התחושה הנעימה והטובה במחיצתה. היא כלל לא טיפוס מאיים או מלחיץ. להפך! היא מקבלת אותי באמת, אע'''פ שאני לא מקבלת את עצמי... ואולי בעצם כאן טמונה התשובה?

שלחתי שאלה נוספת, ומשום מה היא לא נענתה. אני שולחת אותה שוב: תודה על תשובתך, דרור. אם זו אכן חרדה לא ברור לי כיצד היא עולה בקנה אחד עם הציפייה הרבה שלי למפגש איתה, ועם התחושה הנעימה והטובה במחיצתה. היא כלל לא טיפוס מאיים או מלחיץ. להפך! היא מקבלת אותי באמת, אע'''פ שאני לא מקבלת את עצמי... ואולי בעצם כאן טמונה התשובה?

האם זו תופעה נפוצה בקרב מטופלים?

ו שלום, איני יודע אם ניתן לכנות תופעה זו כנפוצה, אבל בהחלט ניתן לומר שהיא קיימת בחדר הטיפולים. לעיתים היא מאפיינת יותר פגישות ראשונות ולעיתים היא נמשכת זמן רב יותר. דרור