התניה

שלום לך וחג שמח. אני בטיפול שנתיים וחצי כבר, ולא מזמן הצלחתי לפתוח את נושא ההתעללות שעברתי. רוב הזמן עבדנו על דברים אחרים כי לא יכולתי לפתוח את הנושא. היום אני מנסה, אבל הדבר המוזר הוא שאני כבר מקשרת בין חדר הטיפול והמטפלת עם ההתעללויות. כלומר, ברגע שאני חושבת עליה או שומעת את קולה מיד צצות אותן תופעות שאני מרגישה אחרי שאני נזכרת באירועים שם. דיברתי על זה איתה, אבל היא לא ממשה ייחסה עניין לזה- יכול להיות שלא הסברת יעד כמה זה חזק-. מה אני צריכה לעשות בעניין בכדי להפטר מהרגשות שאלו? איך אני יכולה להסתכל עליה כמישהי שעוזרת לי ולא כאחת שמכאיבה לי בכך שהיא מחזירה אותי למקום הכי כואב בחיי? איך בכלל מתנתקים או מבטלים התניה מסוימת בנושא מסוים. תודה ביטלתי השבוע פגישה בגלל הנושא הזה.

שלום שיר, ברמה הטכנית, כל התנייה ניתנת להכחדה, הן בדרך של התניית-נגד (חוויה חדשה הנקשרת לגירוי, אשר מחליפה את התגובה המותנית הראשונה) והן בדרך של הביטואציה (התרגלות, כאשר הקשר בין הגירוי לתגובה נשחק). כרגע, חדר הטיפול והמטפלת מקושרים לתכנים הקשים העולים שם, מה שיוצר אצלך תגובת עוררות לא נעימה. עם הזמן, כשתתחילי להרגיש שאת יוצאת מחוזקת ומעודדת מהפגישות, יווצר - כך יש לקוות - קישור חדש בין הטיפול או המטפלת לבין התחושה הטובה (הקלה, תחושת יכולת, תחושת קרבה)שהתעוררה שם. אפשרות אחרת היא שלאחר הרבה פעמים שתחושי עוררות לא נעימה *מבלי* להיחשף פיזית לסכנה כלשהי, התחושות הללו יפחתו מעצמן. אני מודה שהדיבור הטכני והתיאורטי הזה נשמע קצת תלוש ומנוכר בהקשר של חדר הטיפול, בעיקר כשמדובר בתכנים הנוגעים לציפור הנפש. שולחת לך כוח, סבלנות והרבה תקווה ליאת