שבת שלום

הי, אומר בזהירות בזהירות ש... קצת חושבת שאולי באחד העצים שבעמוד זה הייתה אי בהירות בזיהוי. הנה קפצתי והעזתי ומוסרת דרישת שלום חמה רכה לחברות היקרות. בברכת 'הלוואי-שמאמצנו-ישאו-פרי, ונתיר-להפוך-דף' שלכן מן הלב, ותודה גם לאיש יקר אחד (mp)

אמפי, אני חייבת לחלוק על הנחרצות שלך כמה קומות למטה. יש בך הרבה טוב, שאולי קשה לך לראות. למי שהצליח ליצור עץ כזה למטה, יש בו טוב. כמי שגרמה לי ל"רוץ" לחפש פירושים ללועזית - יש בך טוב. מי שמגננת (ולו גינה קטנה), חייב להיות בך טוב. הכתיבה שלך חושפת הרבה טוב. תראי כמה טוב יש בך וזה רק מהכרות של מסך ומקלדת. אל תשפטי את עצמך כל כך לחומרה. שבת שלום, מילולית. מעלה

הי מעלה יקרה, אהבתי את מילותייך, שבאו מלב, עד מאד, רוצה לחלוק את דברייך הנוגעים עימך ולומר גם לך - ראי כמה טוב ויופי יש בך. בך - את. וכמה את ראויה. וכמה את כל-כך בסדר. המון תודה (mp) * לא יצרתי עץ אחר (בעמודים האחרונים לפחות). רק את זה, הנוכחי. זה בעצם העניין עם הזיהוי שדיברתי עליו.

איזה איש יקר?

מקשיב ומתמיד ועובד איתי ומלמד על הנפש. מורה הדרך. מנסה לפחות... (mp)

יקירתי, א?ת, אחת הכותבות, היותר קלות לזיהוי כאן בפורום. בך, הכי קשה לטעות. נורא כיף שאת כאן. מאמצת את הברכה שלך בשתי ידיים. הלוואי באמת... הגיע הזמן, לא? ממש ברגעים אלה, אני מסדרת ארון (זורקת את כל תכולתו, בעצם), שחיכה בסבלנות עשר שנים וחצי שיהיה אומץ לסדר אותו. זה חלק מאחד הנסיונות *שלי*, להפוך דף. חג שמח. לך ולכולם יעלה

י ע ל ה      י ע ל ה      י ע ל ה, כמה טוב שבאת :-) פרידות, סופים, התחלות... הו... כמה מורכב לנפש :-P. כמה מורכב, כמה "פשוט" :-). מאד מרגש מה שכתבת. מאד מאד מרגש. Whew. ובכן... הגיע זמן להצליח לבכות (באמת שכבר, אוף כמה שנים של "חיכיון" לפינוי תכולה). שלך מכל הלב (mp)

שלום בנות, כמה חמימות וטוב יש כאן, בפינה הקטנה שלכן. שולחת ברכות לחג שני שמח (מועד לשמחה) לחיי כל הופכות הדפים ומפנות הארונות באשר הן. "ישן מפני חדש תוציאו"... אני יודעת בדיוק מה זה אומר, ושולחת התפעלות, עידוד ותקווה. כי הנה הסתו עבר, הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ, עת הטורקיז הגיע (השיבוש אינו במקור, רק כאן, במכוון). שבת טובה לכולכן ליאת

הנה נכנסתי... להגיד לכולכן כמה נעים לפגוש . ולדבר קצת עם יעלה... יודעת יעלה מה אני חושבת? (בטח שאת יודעת....ובכל זאת...) מסתבר, שאם רוצים להפוך דף ולהמשיך הלאה, צריך לעשות סדר שם בפנים. , לזרוק את מה שאין בו שימוש בהווה, את הדברים שהיו אולי חשובים פעם, אבל קיומם בהווה לא מקדם אותנו לשום מקום. לפעמים אנחנו מתכחשים לקיומם. ממשיכים לדחוף אותם ל?מגרות. אבל הם מכבידים עלינו ומציפים אותנו. לפעמים אפילו המגרה לא מצליחה להכיל אותם יותר, היא קורסת, ובקריסתה היא גורמת נזק גם למגרות האחרות שלנו. ואז אין יותר ברירה. חייבים להיפרד. כאב הפרידה מוכר לי. מי כמוך יודעת. מישהו יקר, שעוזר לי לסדר את המגרות שלי, מבטיח לי תמיד הקלה אחרי הפרידה. אף פעם אני לא מאמינה לו בהתחלה. בסוף אני מודה.... תרתי משמע. יופי אחותי. 10 וחצי שנים זה ה מ ו ן זמן. הגיע הזמן. דף חדש לבן מחכה באופק. "לפעמים אתה כבר מיואש ומצב הרוח די מותש, אך פתאום מופיע שיר חדש, באוזניך שר בקול נרגש: אם קשה ללכת - אין דבר, כל שעה הופכת לעבר. אל תביט למעלה, לך ישר כי בסוף הלילה יש מחר." חיבוק הדר

אם פי יקרה. לא אשקוט ולא אנוח עד שתבבהירי את ענין הזיהוי. האם את רוצה לומר שהעץ מתחת ,שמחברו 'ילקוט הרועים' אינו את? (אם אני לא טועה ,את נוהגת להשתמש גם בכינוי זה) האמת, רציתי להגיב לעץ ההוא ,כי פה ושם קצת חפשתי אותך..(.מה לעשות קוראת מושבעת שלך ..)אבל מטלות החג האין סופיות כמעט,הוציאו אותי משווי משקל. אז זהו ,חזרנו לשגרה המבורכת, ולשפיות המיטיבה, סיבה מספיק טובה ,לרגע קט של אושר...(אצלי זה החג האמיתי..) ברכות של אושר ושמחה גם לך . מכל הלב.

הי, חגיגית :-), בלגנים... בכינוי החביב השתמשה מישהי אחרת, וכן, הצלחתי להתבלבל בעצמי. פדיחות. אאוצ'. לבינתיים ד"שים חמים ותודתיים על מילותיך הנעימות. 8-] (mp)