הי ליאת

כמה טוב את פה. לאחר כמה חודשים בהם הרגשתי טוב, שוב נפלתי לתהומות הדיכאון. אני עצבנית,חסרת סבלנות,וחסרת חשק. בעבודה,אני נמצאת בתקופה מאוד לחוצה. צפויים לי עוד כמה חודשים מאוד קשים,ואני מודאגת. איך אוכל לעמוד בלחץ הזה בעבודה כאשר מצבי הנפשי כזה ,ואם הוא יחמיר? בפעם הקודמת קושי בריכוז היה מאוד בולט,ואני חוששת מה יקרה אם יופיע גם הפעם. כיום,התפקיד שלי דורש הרבה ריכוז וחשיבה. אני לא יכולה להיעדר לאור המצב בעבודה (ובמיוחד כאשר אני בתפקיד ניהולי) אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי,בפעם הקודמת הוא סייע לי אבל זה לקח הרבה זמן. איך מתמודדים?? (בלי תרופות בבקשה..) תודה

שלום טל, שמחה לפגוש אותך שוב. אני מבינה שכרגע את מתמודדת עם תקופה לחוצה מאד, התובעת ממך משאבים נפשיים, ולא משאירה לך הרבה רזרבות. מניסיוני, אנשים שחוו בעברם אפיזודה דיכאונית, נוטים לפרש שינויים במצב הרוח או תקופות לחוצות כחזרה של הדיכאון 'ההוא'. הם חוששים יותר ודרוכים יותר, וקשובים לכל ניואנס כאל מבשר אפשרי של הדיכאון. לפעמים, להמשגה שלנו את הדברים יש עוצמה וכוח, מעבר לממדים המציאותיים של המצב. כמי שהצליחה לצאת פעם אחת מדיכאון, את כבר יודעת שזה אפשרי, וידיעה זו כשלעצמה יכולה להפחית מעוצמת הדאגה שלך. נסי להיערך טוב לתקופה הלחוצה שממתינה לך, כמו רץ מרתון. חשבי קדימה. זכרי לנוח כשאפשר, לשמור לעצמך איים קטנים של הנאה ושקט, וליזום פעילויות מהנות ככל האפשר כ'קונטרה' ללחץ היומיומי. חשוב לזכור כי מרכיב מרכזי בכל דיכאון הוא מערך האמונות והקוגניציות שלנו, אליו אפשר לכוון גם את מאמצי ההישרדות שלנו. כך, במקום לומר "צפויים לי חודשים קשים, ואני לא יודעת איך אוכל להתגבר..." אפשר לומר "צפויים לי חודשים מאתגרים, ואני מקווה שאצליח לצאת מהם בשלום". תודי שזה נשמע טוב יותר... הנה, לא הזכרנו תרופות... :-) בהצלחה ליאת

ליאת יקרה. גם אני חשבתי שאני מפרשת כל ניואנס כדיכאון נוסף,ואמרתי לעצמי שאולי זה לא מבשר שום דבר מלבד קושי עם התקופה הלחוצה. אבל,ליאת, אני מרגישה נפילה לעומת מה שהיה לפני כמה חודשים. מצב הרוח שלי ירוד,אין לי חשק לעשות דברים,אני עושה כי צריך או כי אם לא אז.., אולי אני סתם מדמיינת את זה, או רוצה להרגיש כך ?????? לפעמים נדמה לי שאולי לא יצאתי באמת מהדיכאון הראשון. "יצאתי" לתקופה של 8 חודשים או משהו כזה. בהם הרגשתי יותר טוב,המחשבות היו חיוביות,מצב הרוח היה טוב יחסית וכו' בפגישה האחרונה עם הפסיכולוגית היא השתמשה בפירוש במושגים של חזרה של הדיכאון, אני עדיין מבולבלת ולא בטוחה משום מה שזה אכן חזרה. ליאת, אני יודעת שיש איזו תיאוריה שאומרת שהמדוכא מרוויח משהו מהדיכאון,ולכן הוא מדוכא.. או משהו כזה. מה דעתך על זה ? אני לא מצליחה למצוא רווח,לא מקבלת תשומת לב,אני עובדת ולא נעזרת באחרים,אבל לפעמים נדמה לי שאני מעדיפה להיות בדיכאון,בבית,במיטה. זה כאילו יותר טוב מלחיות במלוא מובן המילה. מעניין שגם המטפלת שלי דיברה בפגישה האחרונה על קוגניציות... נשמע טוב יותר,אבל זו אותה גברת בשינוי אדרת... קשה לי לחשוב על החודשים הקרובים כעל אתגר.אני לא רוצה אתגרים. לא ברור לי מה אני כן רוצה.