מועדים לשמחה וסופ"ש רגוע ושקט לכולם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/04/2008 | 15:02 | מאת: ילקוט הרועים

24/04/2008 | 17:26 | מאת: לילך

24/04/2008 | 20:43 | מאת: מ?ע?ל?ה

באמת בלי, אבל - מועדים לשמחה זה בעצם דרך אחת לומר שמישהו התחלק על בננה וכולם צוחקים. מועד זה יום חג אבל מועד זה גם לאבד את שיווי המשקל וליפול. זה דוקא מוצא חן בעיני הרעיון הזה שאפשר לומר מועדים לשמחה ולחשוב על מה שבא, נפילה או חג. אפשר כמובן לפתח את הרעיון עוד ועוד.

24/04/2008 | 22:50 | מאת: ליאת מנדלבאום

גם אני אוהבת את "מועדים בשמחה" שמעלה הזכירה, ומצטרפת לברכות לחג שמח ושקט. ליאת

24/04/2008 | 22:54 | מאת: ילקוט הרועים

הרבה דמעות של כאב זלגו לפני ובזמן שכתבתי את האיחול הזה. עומס נפשי גדול מידי בחג הזה. לפעמים כשכל כך קשה לי אני מנסה להחזיר לעצמי את החיוך בצורה כזאת, הפוכה לכל מה שמתרחש לו בפנים.

25/04/2008 | 06:32 | מאת: מ?ע?ל?ה

רועה יקרה, ואני פחדתי שאקלקל איזו שמחה... היה בי חשד כלשהו, כי איכשהו לא התחבר לי המשפט הזה שלך, והאיחולים, לכתיבתך בדרך כלל. במניין החגים ודירוגם מהקשה לקל אין ספק שפסח לוקח בענק. חג קשה. בכל המובנים. וא ר ו ך והשנה גם חם, אפילו הצמחים שונאים אותו. אני נפגשת במסגרת העבודה, והקהלתיות פה, עם המון אנשים, מוצאת את עצמי אומרת חג שמח ללא הרף, כי זה חגיגי ונימוסי, וביני לביני מתפלאת איך יוצאת לי מהפה ברכה כזו, בכזאת קלות. אפילו למצה עם השוקולד אין כבר את הטעם המתוק של הילדות... ילקוט יקרה, התעצבתי בשבילך. בואי לכאן בפעם הבאה עם הדמעות. תמיד אפשר לפתוח מילון ולמצוא משהו... מ?ע?ל?ה ואם לאמץ את דרכי הכינוי שלך, אז הנה אחד מריר מתוק: שלך Salvia Dominica

25/04/2008 | 17:24 | מאת: ילקוט הרועים

שלום מעלה, תודה לך ולכל מי שהגיב על המילים וגם על המרווה הריחנית... באופן מוזר החג הזה מה שאכלתי יותר מהכל היה מצה עם שוקולד. אני בדרך כלל לא מתקרבת לא למצה ולא לשוקולד. לא יודעת מה קרה הפעם, מה שכן את הטעם של הילדות אני כל כך מבקשת ומחפשת אבל הטעם הזה לא יחזור לעולם. מתגעגעת לתמימות, לטוהר, ליופי, לפשטות ולשמחה שפשוט היו שם ולא יהיו עוד. מנסה לצמח מחדש אבל זה כל כך קשה כי כבר הפסקתי להאמין שנשאר בי משהו טוב שיכול להועיל לעולם הזה. שבת של שלום שתהיה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית