שאלה קטנה

היי ליאת האם יתכן שיהיה מקום מסיום מתקופת חיי שבו אני יהיה והלך הרבה ויחזור אלין ויהיה לי בו גם טוב וגם רע שם. בתודה מראש אור ומועדים לשמחה שולמית

חג שמח שולמית, אני לא בטוחה שהבנתי עד הסוף את שאלתך. אז אכתוב לך מה אני חושבת, ואם תרגישי שלא "פגעתי" - תקני אותי. כולנו משתוקקים למקום כזה, בו נוכל להרגיש אהובים, רצויים, מקובלים, מוחזקים, ללא קשר למה שנעשה או נגיד. מן מקום כזה, ממנו נוכל להרחיק נדוד, ואליו נוכל לחזור אחרי שנים רבות ולהרגיש בבית. מקום בו יקבלו אותנו בטוב וברע, בלי שאלות, בלי תנאים, בלי "אמרנו לך!", בלי "למה לא התקשרת?", בלי "עכשיו נזכרת!?!"... לחלק מאיתנו - בני המזל - יש מקום דומה לזה. לחלק יש מקום כזה בדמיונם או בזכרונותיהם, והוא הולך איתם באשר ילכו, ולחלק כנראה אין - ואז עליהם לברוא אותו לעצמם. אני חושבת שזו שאלה בכלל לא קטנה, והיא משקפת את המשאלה הגדולה של כולנו. איתך ליאת

הזכרת לי את השיר הישן והטוב... http://www.youtube.com/watch?v=FD8ljNobUys (זה קצת מצחיק לשיר where everybody knows your name כאן, במרחב הוירטואלי..אך זה בכל זאת הרגיש לי מתאים) :-) סליחה שולמית שהתפרצתי.. הנה אני הולכת.. (לילך- שכותבת לאחרונה מלא..סליחה..)

היי ליאת לי ניראה שלא בראת בנמיוני את המקום הזב אלא הוא קיים וישנו ויהיה תמיד רק שתנאים הפנימים ישנו במקום כמסגרת אך זו מסגרת שגם טוב לי בה וגם רע לי בה. והיום לאחר משבר מולם אני מרגישה אם מה שגלית והבנת טוב ושני נמצאת שם נכון להיון טוב בעבר גם היה יותא טוב וגם רע. כניראה שריחוק הרגשי אם אדם שהיית מאד קרובה אלים שם עזר ועשה את שלנו. למרות שאין על אותה בת אדם למרות שיהיה יותר מכולם משפיע אליה מאד לטוב ורע בלי לרצות או ליתכוון אבל זה המצב ועכשיו הכל קל יותר ומשורר אצלי. אבל בכל יודעת כמה היית בשבילה ומה נתתי והיית רוצה למשיך לתת לה אבל יןודעת שיהיה קשה כי היא מעררת את האיזון שלי . תודה ליאת והמשך חג מהנה ושמח לך ולני ביתך.