שאלה מוזרה ומטרידה

שלום, אני נמצאת 7 שנים בטיפול פסיכולוגי, הקשר עם המטפלת נעים מאד ואני מצפה מאד לכל מפגש איתה (ראה שאלתי הקודמת "שבע שנים בטיפול"). מטבע הדברים, הטיפול התפרס על פני מגוון תחומים ועלו על הפרק נושאים רבים. הבעיה היא, שלמרות ההנאה והתחושה הטובה שמקנה לי הטיפול, עדין אינני יודעת אם הוא היה (והינו) גם יעיל. כלומר, במבט לאחור, כאשר אני שואלת את עצמי מה השגתי ולאן הגעתי בעקבות השיחות, אין לי תשובה ברורה לעצמי. נכון, התובנות שלי היום שונות מבעבר, אולם יתכן שהגעתי אליהן בדרכים אחרות, והן לא בהכרח תוצאה של הטיפול בלבד. אני תוהה האם יכולתי להתקדם יותר אילו הייתי פונה למטפל/ת אחר, ולא "נתקעת" זמן ממושך כל כך אצל אותה אחת. אילו הייתי ממלאת שאלון/מבדק כלשהו בתחילת הטיפול, הייתי יכולה להשוות את תשובותיי אז ועכשיו, ולקבל אינדיקציה לגבי מידת ההתקדמות שלי. אולם בהעדר כלי כזה, והואיל ואינני זוכרת בברור את תחושותיי ואת מצבי הרגשי לפני שבע שנים, איך אדע להשיב לעצמי בוודאות על השאלות הנ''ל? האם תחושה נעימה בלבד עם המטפל/ת והציפייה למפגשים הן עדות לטיפול מוצלח?

שלום אביטל השאלה שלך בהחלט לא מוזרה. עם זאת, היא כן מטרידה, אך לא רק אותך אלא את החלק הארי של אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש. מהו טיפול מוצלח, כיצד מודדים תוצאות של טיפול ומחליטים על טיבו, והאם טיפול בו נהנים הוא טיפול מוצלח בהכרח, הן שאלות המעסיקות את התחום במאה השנה האחרונות. למיטב ידיעתי - עדיין ללא תשובות ברורות ומספקות באמת. האם קובעים לפי דעתם של המשתתפים בטיפול? לפי תפיסתו של גורם חיצוני? באיזו נקודת זמן ולפי אילו מדדים? כפי שאת רואה, השאלה הזו בעצם פותחת פתח למספר עצום של שאלות נילוות. מבלי להיכנס לכולן, אומר שדרך יעילה יחסית, לדעתי, היא לנסות לחשוב, עד כמה שתצליחי לזכור, על המטרות עימן הגעת לטיפול וכמה מהן הושגו. כמו-כן, נסי להעריך, ללא וודאות, עד כמה האדם שאת היום הושפע מהטיפול הממושך שאת עוברת. בתחום הזה יש מעט וודאויות; בעיקר חוויה. נסי לבחון כמה יותר את זו שלך. ובעיקר, נסי לבחון אותה בתוך חדר הטיפול ובהקשר הנוכחי בו שאלות אלה עולות. בהצלחה דוד