הי דוד

עצוב לי... קשה להחזיק מעמד בלי הפגישות השבוע..בדר"כ אנחנו ניפגשים שלוש פעמים, אבל שתיים התבטלו בגלל החג, והיום כמה שעות לפני הואהתקשר להודיע שהוא חולה, וכל כך חיכיתי לפגישה הזו, כמו אויר לנשימה.עצוב שהוא בין הדברים היחידים חוץ מספרים שמכניסים שקט ושמחה אמיתית בחיי, אבל הוא רמז שאני יכולה להעזר גם בכם, אז באתי, כדי לכתוב קצת, לקבל קצת יחס, להקל על הלבד העצום, העצב, הדיכאון, עצמי....אבל כבר די מאוחר, אז נראה לי שאלך לישון...קשה השבוע, בדיכאון הדבר הכי טוב זה מסגרת, וכשאין לימודים ( המון עבודות, אבל זה רק יותר מייאש ) עבודה, או פסיכולוג ( ובטח לא משפחה ), הכל מרגיש עומד, בעצם הדבר היחיד המוחשי פתאום זה המחנק בגרון והתחושה של הגוף שלי ( איכס. )...הצפתי קצת, הא? טוב, מזל שיש אתכם, ואותו, ומילכוד 22 (ספר קורע מצחוק בינתיים - אני לא מרגישה כל כך משוגעת כשאני קוראת אותו...((: )... אז שיהיה לך חג שמח, וגם לי בתקווה לילה טוב אופיר

שלום אופיר לא הצפת ואני חושב שטוב שאת באה להעזר בפורום ברגעים הקשים יותר. מבלי להכיר אותך, נדמה לי שזה מקור כוח משמעותי: היכולת ליצור קשר ולמצוא מקומות להיתמך בהם, גם כאשר המסגרת החיצונית נעלמת לתקופת מה. חג שמח וד"ש ליוסריאן דוד

מי זה יוסריאן?