לפסיכולוגים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/04/2008 | 11:26 | מאת: לאוניד

שלום למנהלים אני בן 33 ועדיין דופק חשבון להורים מתי ההורים מניחים ומתייחסים לילדים שלהם לא כילדים. למה אני קשור עדיין לילדות שלי ובזמן האחרון אני מרגיש שההורים שלי ממש קרציות. איך מתבגרים בלי לפגוע בהורים? כל החיים שלי תקועים בגללם! תודה רבה

21/04/2008 | 21:47 | מאת: דרור שטרנברג

לאוניד שלום, אתה שול שאלה חשובה שאני יודע שמטרידה אנשים רבים. תהליך ההתבגרות הוא תהליך כואב, גם עבור האדם המתבגר וגם עבור הוריו שלעיתים מרגישים מאויימים מכך, חוששים מה יהיה תפקידם כעת ועוד, ובשל כך מנסים להשאיר אותו ילד. ניתן לקוות שהוריך יצליחו להתמודד עם החשש שלהם, אבל אי אפשר לבנות על זה. אתה צריך לעבור תהליך שבסופו תוכל להתמודד עם החששות שלך מלקיחת אחריות על חייך, מפגיעה בהם. שתוכל להבין שגם אם הם ייפגעו עדיין הם יהיו ההורים שלך ועדיין הם ישרדו ולא ינסו לפגוע בך בחזרה. זהו תהליך לא קל, ואולי שווה לשקול פנייה לטיפול בכדי לעבור אותו. דרור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית