דיבור מוטעה

שלום רב, בני בן ה3 מדבר כל הזמן בלשון נקבה, הולכת, אוכלת, עייפה אנחנו מעירים לו ומנסים לתקן אותו כל הזמן אך אני חוששת שאנחנו פוגעים בביטחונו העצמי, מבקשת את עזרתכם תודה

לאמא של ליאור שלום, גיל שלוש הוא גיל בו הדיבור בחלק מהמקרים אינו מתייצב לגמרי. ישנן טעויות שחוזרות על עצמן וזה משתנה מילד לילד. יחד עם זאת בהחלט הייתי ממליץ להתייעץ עם היועצת של הגן או לקחת אותו למכון להתפתחות הילד למטרת אבחון. הסיבה לכך היא שאין זה שכיח שילד ירבה כל כך להתייחס לעצמו רק בלשון נקבה. ייתכן ואבחון או חוות דעת מקצועית של אדם שרואה אותו תוכל לקבוע האם יש כאן בעיה שפתית, האם יש כאן בעיה נפשית או שמא, וזו אפשרות סבירה ביותר, אין כאן בעיה כלל. בכל מקרה, לשם הרוגע הנפשי שלכם, פנו לאחד הגורמים המקצועיים הללו. דרור

אני לא יודעת ממה זה נובע. אני יודעת שעדיף לא לתקן ולהעיר לו בצורה ישירה דבר שיכול לפגוע בו ובדימוי העצמי שלו, אלא לחזור על מה שאמר שוב אבל בצורה התקינה-בלשון זכר וזהו.בלי הסברים נוספים. הוא יפנים לאט לאט.

שלום לאמא של ליאור, אינני אשת מקצוע אך אוכל לספר לך שאחי, כשהיה קטן, היה נוהג גם הוא לדבר על עצמו בלשון נקבה. לא הייתה שם שום בעיה שפתית- אוצר המילים היה נורמלי לגילו, מבנה המשפטים טיפוסי גם הוא, לא הופיעו שגיאות נוספות ממין זה- רק בזכר ונקבה הוא נטה לשגות. במשפחתי המורחבת יש שפע של נשים- דודות ובנות דודות, וכיוון שכולן הירבו להסתובב איתו ולדבר איתו הוא אימץ לעצמו בלי כוונה את הדיבור בלשון נקבה. בהדרגה זה הסתדר. אולי גם אצלכם זה העניין.. אני לא לגמרי בתחום, אבל אני עוסקת בתחום קרוב.. אני מציעה שתשאלי עצמך עד כמה הבלבול הזה ייחודי אצלו לזכר-נקבה. כלומר- האם קיים קושי לשלוף מהזיכרון שמות של אובייקטים מוכרים, כאילו המילה נמצאת על קצה הלשון אבל מסרבת לצאת? בלבול בשמות צבעים או חיות למשל? האם הוא מתבלבל גם ביחיד-רבים, או עושה שימוש שגוי במילות יחס פשוטות, ששגורות כבר בגילו? בכל אופן, פנו לקלינאית תקשורת ואני בטוחה שתוכל גם לייעץ כיצד לעזור לו מבלי לפגוע בבטחונו העצמי. בהצלחה, :-) לילך