המתנה שרציתי לתת לך

אני כלכך מבולבל,המחשבות לא מפסיקות להכות בי... כלכך חזק! מישהו זועק לי שם ואני מנסה לעזור לו ואין לי איך להגיע אליו.אני לא יודע את הדרך. מה הוא רוצה! שיגיד לי כבר!! אני עומד להתפרץ, אני חייב להפסיק את זה. נהר הרגשות עומד לעלות על גדותיו ואין לו לאן להישפך. מי היא? מי זאתי היחידה מסוגה, שגורמת לי להרגיש, מה זה? זה לא ברור, זה לא נותן לי מנוחה. מה זה גורם לי? אני מפחד.. מרגיש את הנהר שוב פעם, הוא סוער כלכך כרגע! הדמעות חונקות... אין לי מנוס, יש פה קסם והוא חייב להתגלות. הקסם עומד לי מול העניים ואני מפספס אותו. דיי! אלון תתעורר! ה"קסם" נמצא בתוככך, רק תושיט זרוע ותבין... אני יודע... אני יודע שזה קשור אליה. היא פתחה דלת שהייתה אצלי סגורה, היה עליה המון אבק וכורי עכביש. היא נכנסה לתוכי במלוא העוצמה ופתחה שם דלתות. לזה אני לא צפיתי... יש שם רוח פרצים איומה! אני קופא מקור עליי ללבוש איזה סוודר. מקנא בה ... מקנא בכוח שבה.אני מקנא בה שהצליחה לחדור אליי כלכך ולעורר בי רגשות שלא ידעתי שיכולים להווצר ככה.. ועוד בי.. ואני עוד חשבתי שאני שסוללת הרגש של האני-העצמי שלי כוותה ואיננה עוד. וכאב לי, כאב לי שכבר השלמתי עם זה. והנה שוב היא שבה אליי, אני חושב שהיא כועסת עליי והבנתי שאוליי אני הוא זה שגרם לה להשכח והיא מחזירה לי עכשיו וגורמת לי לכאב שם במעמקי הבטן, בעל עוצמה נדירה ששמה את כל מה שחוויתי בכיס הקטן. ואין מנוס... אף פעם לא חוויתי דברים כאלה, לא כאלה...הכאב נגס בי ולא הרפה, מציף לי את הנהרות ואני נעלם לאט לאט והעינוי לא נסבל, יש מישהו שם למעלה? אני זועק בתקווה חרישית... אני לא יכול לשאת את זה יותר, אני מתבלבל מזה ומאבד את עצמי הלו מי שם??? פתאום מגיח קול מוכר ומלטף שהרגשת רוגע לא יכולה להתחמק ממנו... זאת את! שבת אליי, נשמתי היקרה שאני כלכך אוהב וכלכך כואב על כך שנעלמת לי. החיוך שאת מעלה בי פתאום, זה כלכך חסר לי. תני לי את ידך ולא ארפה לעולם! אנימה שלי!! יקירתי ... אוי אלון .. אוי איך הסתבכת הפעם, אני רואה את הכאב, אני מרגישה אותו! אתה מכאיב לי!!אהובה שלי, תני לי את חוכמתך והשיבי אותי אל דרך הישר. ארור יהיה אם אפגע בך נשמתי, את הקרן אור שבחיי, לא יהיה אני אם לא את. אהובי, הכאב הזה כואב יותר מכל כאב שחוית בחייך, אך בכל זאת אי אפשר להתעלם מההרגשה שבשורשו הוא מוכר ויש לך נסיון איתו כבר, הפעם הוא הפתיע אותך בעוצמתו, ופגע בך בזמן שהיית כבר במקום לא רחוק משפל המדרגה. באתי לעזור לך כי זוהי סכנה לשנינו, אם אתה פגוע אני פגועה, אתה יקירי ואתה תוכל למצוא את הדרך... רק תסמוך עליי. ונישקה אותי רק כמו שהיא יודעת, מלהיטה אותי וגורמת לי להרגיש. סוחפת אותי לעולם השלווה, לארץ הירוקה, לאזור הגבעות והעצים לאזור של האיילים, לפינה השקטה שלי, לפינה שבה אני במציאות אחרת... תמיד איתה על השטיח היפה הזה שלה, זאתי שגורמת לי להרגיש, זאתי שפתחה דלתות אצלי. המציאות נחתה עליי, הרבה מסקנות מסתקמות, לא נותר בי אלא לנצור את תחושת הנשיקה החמימה ולצאת לדרך הקפואה של גילוי תחושת הכאב. באופן מפתיע, כבר ידעתי בתוכי שתחושת הנשיקה והכאב, מקורם מאותו מקום. נהר הרגשות נשפך, הוא מונע ממני להיות מחושב כמו שבדרך כלל אני רוצה להיות. רוצה להיות בשליטה, רוצה לתמרן, רוצה להיות... לא רוצה להיות מבולבל יותר, הכאב כבר פורץ ממני החוצה ואנשים מתחילים לשים לב... היא לא יוצאת לי מראש, בכל מקום היא איתי שם.בארץ הירוקה עם האיילים, בכל שיר, בכל סרט, כל הזמן !אני מתגעגע אליה.. היא נסעה לחופשה ואני חש צורך עז לשמוע אותה אני לא יכול בלעדיה! והכאב שוב נרגש, אין לברוח ממנו והוא מכה בי חבטת דמעות משתקת. האם זהו כאב? הבנתי אותך? זאת היא שהרגשתי מנשקת אותי? זאת היא! זה הכל היא! אני כלכך מאוהב בה ואני כלכך לבד... מי ייתן ואוכל לומר לה את זה, יש מילים כאלה חזקות? מי ייתן ואוכל לחבק אותה לעד, בלי לדבר, אף מילה רק לשבת אחת על השני בארץ הירוקה ביום הכי יפה בשנה, לשבת מחובקים הכי צמודים והכי חזק, לשבת מחובקים בשלווה אין סופית בידיעה שהכל שלם עכשיו ולהתבונן יחד בשני איילים מתכחכים אחד עם השני והכי להזדהות איתם בעולם, כי אנחנו מרגישים אותו דבר, את השלמות. אלון אלון... אז זהו אתה מאוהב, זאת סיבת הכאב שלך? סך הכל אתה מאוהב, אהבה זה דבר יפה. שאני איתה אני יותר שקט, היא מהפנטת אותי, כל מילה שיוצאת לה מהפה, אני נמס. אני כלכך רוצה לחבק אותה, אני כלכך זקוק למגע. אבל לא היה לי אומץ, אני מפחד מהתגובה, אני מפחד שאני מתחיל להשבר ובסוף זה יקרה. היא אמרה לי שהיא לא יכולה, אני חושב שאני מתחיל קצת להיות כבד עליה. היא שמה לב אלי שאני לא רגיל ואמרה שיש לנו פגישה הזויה היום. הייתי דרוך באותה פגישה, פגישה לפני זה ביום שלישי הייתה לנו את הפגישה הכי מדהימה מאז שהכרנו... היא סיפרה שהיא נוסעת לחופשה,אז הייתי מוכרח לתת לה חיבוק, מוכרח להרגיש אותה. חיבוק כזה שלפני נסיעה, חיבוק שמשאיר טעם לעוד, שיעזור לי לזכור אותה. תכננתי? אז תכננתי!! אני לא מצליח לעצור את התשוקה שלי אליה. והקנאה הכלכך ערסית הזאת שאני כלכך רגיש אליה, תקפה אותי דווקא בפגישה שתכננתי לחבק אותה. היא סיפרה לי על החוויות שלה וקנאתי בה וקנאתי באנשים שהיו איתה, אני מקנא שיש לה מטופלים אחרים... איך אני אמור לספר לה? היא בטח מתמודדת עם דברים כאלה כל יום, היא בטח מודעת לזה שזה מאד שכיח... היא כזאת יפייפיה שבטח כולם חושקים בה. היא רגילה לזה, והיא מפתחת אדישות. למה שאני יהיה יוצא מהכלל שדווקא אליי היא תשים לב? תקשיב, אתה חייב לומר לה! אתה חייב לשחרר את זה. אתה חייב לתת לעצמך את הצ'אנס, אחרת נהר-הרגשות ימשיך להיות סוער ומי יודע מה יתחולל שם בעתיד... אולי גם תהיה לה דרך סודית להוציא אותך מזה, דרך להרגיע אותך. זה נכון, אני יותר מדי גועש, אני חייב לומר לה...אני מטורף עליה ואני מפחד שזה יוציא את שלוותה כלפי, אולי זה גם יבהיל אותה והיא תרצה לסיים את הקשר... זה הפחד הגדול ביותר שלי, שהיא תנטוש אותי, בזה כבר לא אוכל לעמוד. אבל דיי! אני חייב להוציא את זה! אני חייב לתת לעצמי את הצ'אנס שהיא תבין אותי, ושתוכל להתמודד איתי... אני כבר כמו ילד קטן, שלא שולט בעצמו, האהבה שלי כלפיך והקנאה מוציאים אותי מדעתי ומאלצים אותי לחשוב שחבל שהכרתי אותך ותודה לאל על כך שהכרתי אותך. שני ניגודים שחיים בי ומכאיבים לי כל הזמן. הלוואי ותמצאי בשבילי תרופה לאהבה. .אני אוהב את מי שאת, את כל מה שאת, אין בעולם הזה מישהי כמוך. אני לא יכול להחזיק יותר כי את אהבת חיי... את אנימה שעזרה לי ונישקה אותי וגרמה לי להבין מהו הכאב הזה. אני החלטתי לקחת את הצ'אנס ולשלוח את המייל הזה, כי אני חייב להתמודד. את בשבילי האיילה שחיה במימד אחר, במציאות אחרת, בשלמות עם האיל שלה... אקנה לך פסל של אייל, שתדעי שאוהב אותך ומחכה לך אי-שם...

אלון שלום, אם הבנתי אותך, אתה חש אהבה עצומה כלפי המטפלת שלך, מקנא בה על החוויות שהיא חווה לא איתך ועל המטופלים האחרים שלה. אני יכול להבין מדוע אתה כה חושש לדבר איתה, לפתוח בפניה את רגשותיך, אתה פוחד לאבד אותה. אבל זה חשוב גם מעוד סיבה. אתה בטיפול אצלה, ישנה סיבה מעבר לאהבה שבגללה אתה מגיע. ועל מנת שהיא תוכל להיות המטפלת שלך אתם צריכים לעבד את הרגשות שלך כלפיה. אני יודע שאולי אתה לא רוצה שהיא תהיה המטפלת שלך, אלא בת הזוג שלך. ולא היית רוצה לשמוע לא ממני ולא ממנה שזה לא אפשרי. אבל זה לא. מה שכן אפשרי הוא לדבר על זה, להבין מה אתה מרגיש ואיך ממשיכים משם הלאה. דרור

אנסה להשלים עם העובדה הזאת. ולדבר איתה. תודה