עזרה דחופההההה

שלום אני נ ואני בת חמש עשרה וחצי ,ואני על סף קריסה אני לא מסוגלת יותר, אני חייבת עזרה ממך אני הייתי אצל מספר פסיכולוגים במשך זמן רב ועדיין לא עזרו לי! הבעייה שלי היא שאני לא מסוגלת (((לא משנה מה יעשו בכדי שאני ילך)))ללכת לטיול עד שעות הערב או אחהצ ואם זה לישון איפשהו אין סיכוייייי גם אפילו לשעה עם חברה חצי שעה מהבית בבוקר אני יסבול אני ירגיש רעע בחילות ואתגעגע הבייתה!!אני נוטלת כדורי LOSTRAL שנה והם לא עוזרים!!אני לא יודעת מה לעשות אני חייבת עזרה אני רושמת לך את ההודעה הזאתי ובכל מהלך הכתיבה אני לא מפסיקה לבכות!!ניסיתי הכל הכרחתי את עצמי ללכת לטיולים אבל זה לא עזר תמיד בסוף ברחתי או התחמקתי אני מתהההההההההה לצאת אבל לא מסוגלת עזרי לי תודה רבה נ'

ערב טוב נ', חרדה מהסוג שאת מתארת יכולה להקשות מאד על ההתנהלות היומיומית, בעיקר בגלל מנגנון ההימנעות: כדי לא לחוות את תחושות החרדה, קיימת נטייה להימנע מכל מה שעלול לעורר אותה, וההצטמצמות ההדרגתית משאירה אותך בסופו של דבר במקום בטוח אבל קטן נורא ובודד. הטיפול התרופתי שאת מקבלת אמור להשפיע רק לאחר שבועיים שלושה, ואם את נוטלת אותו מעבר לזה ללא הטבה, כדאי לשקול עם הפסיכיאטר מינון גבוה יותר. חשוב להדגיש שהסיכוי להתגבר על חרדה כה עזה וכה מתמשכת גבוה יותר כשמטפלים בה במשולב: טיפול תרופתי וטיפול שיחתי קוגניטיבי-התנהגותי. אני מתפתה להוסיף ולהצביע על כיוונים נוספים (דינמיים) להתבוננות, כמו מערכת היחסים שלך עם הורייך, וסוגיות של נפרדות, עצמאות, תוקפנות, ועוד. לא ברור מדוע הטיפולים הקודמים שלך לא הועילו, והאם את או הורייך נתתם זמן מספיק לתהליך. לעיתים קרובות, משפחות עם קשיים בנפרדות רואות בטיפול איום על הקשר הלא-בריא בין הילד להורים, מה שמביא (ביודעין או שלא ביודעין) לכשלון הטיפול. מעודדת אותך בכל לבי להגיע לטיפול ולהתמיד בו. בהצלחה ליאת

תודה רבה על תשובתך אני עברתי טיפול הדרגתי אך ללא הצלחה ...לא התקדמתי וגם אין טיולי בהס הדרגתיתם זה או טיול עד 12 או טיול עד הערב או טיול של שינה.מאוד קשה לי אני גורמת סבל להוריי שאני לא נותנת להם לנסוע לחופשות וכשהם נוסעים ואני בבית עם סבתי אני במצב נוראי מקיאה כל הזמן לא אוכלת וזה מוסיף עוד ועוד על זה שאני בתת משקל(אני פשוט לא אכלנית אני ברננית באוכל יש אוכל ספצפי שאני אוהבת)!!כשהוריי נוסעים אפפילו ללילה בבית מלון אני בבית במצב קשה מאוד: הקאות בכי הרגשה רעה ובחילה כל הזמן .ההתמודדות שחוזרת על עצמה לא גורמת לי להרגיש יותר חזקה הפחד חוזר כל פעם מחדש אפילו אם אני מתמודדת איתו וכשאני מתמודדת איתו זה בסבל רב.אני נוטלת שני כדורים כל יום במשך שנה ניסיתי לדעתי הכל הייתי אצל פסיכולוגים פסיכטרים לקחתי סוגים שונים של כדורים במינונים שונים אבל כלום לא השתנה.אני מרגישה מבואסת כל הזמן ואני חייה כל הזמןן בפחד ובתחושה רעה עזרי לייייייייי את התקווה האחרונה שלי למציאת פתרון ,אולי זה נשמע משהו פשוט ודבילי שאני לא מצליחה לנסוע מהבית או לתת להורים שלי לצאת או שאני לא מסוגלת לישון אצל חברה בלי להקיא ולהרגיש רע, אני לא יודעת מהי הסיבה לכך האם זה יכול להיות קשור לזה שאבי נגע בי שהייתי בת 12 והוא לא הבין את זה שהתבגרתי או שזה אולי קשור לזה שפעם הלכתי לישון אצל חברה טובה במסיבת פגמות וילדים עבדו עלינו שיש גנב בסביבה וזה גרם לי להקיא אין לי מושג HELP תודה רבה ואני מעריכה את עזרתךך נ'