לשרית

היי שריתוש, עקבתי בדאגה אחרי מה שקרה עם המטפל שלך. איך את מרגישה? הייתה לך כבר פגישה נוספת איתו? אשמח אם תעדכני אותנו. אורלי

ראיתי רק עכשיו את הודעתך אליי, תודה רבה על ההתענינות ..והאכפתיות .:-) אני אכתוב לך אבל מחר .. ככ עייפה , חזרתי מבדיקת מ.ר.י עם בעלי לא מזמן מבטיחה לעדכן , לילטוב

היי שרית, איך עברה הבדיקה? מקווה ששלומכם טוב. אני מחככה לעידכונך. **

הטיפול ביני ובין הפסיכאטר שליווה אותי ב4 חודשים האלה הופסק :-(. בעיקרון על ידו , הפסקה פתאומית , מזעזעת ..כמו ברקס פתאומי בנסיעה . אני מאוכזבת וכועסת ..כן למרות ..הסיום הזה וכל מה שקרה ביננו בקשר , מרגיש לי שהוא במקום ככ חשוב ויקר לי . משום מה למרות כל מה שקרה ביננו , פיתחתי אלייו רגש מאוד עמוק ?.. הוא ממש חסר לי , וזה כואב לי .אממ.. אני לא מסוג האנשים שנקשרים לאחרים בקלות , מטופלת קשה אני , ו.. פה..הייתה כימייה שגרמה לי להשאב אלייו . חזרתי לפסיכולוג שמלווה אותי בשנה וחצי האחרונות וב4 חודשים האלה ..הוא היה על אש קטנה בפגישות איתי .אני שמחה שהוא הסכים לקבל אותי ושהוא עדיין בשבילי ואיתי. אני חושבת שמבחינת הקשר שלי עם הפסיכולוג ה"הפסקה " הזו עשתה לנו טוב :-) משום מה .. אנחנו מצליחים לדבר יותר פתוח , אני פחות שותקת , הוא יותר מנסה להגיע אליי ..אנחנו במקום טוב יותר מאיך שהפסקתי אצלו .. מרגיש לי כמו איזה "זוג נשוי" שנפרדו ומנסים לחזור שוב ולתקן את הטעויות שקרו בקשר :-). הפסיכולוג הוא אדם מדהים , איש אכפתי , עדין , אמפתי .. לא יודעת למה נשאבתי לעזוב אצלו .. התכנים הקשים שהציפו אותי ב4 חודשים האחרונים , העברה קשה שתורגמה ביננו , גרמה לי לעזוב אותו ..למרות שהוא התעקש שלא אעזוב. ואני בגלל שהייתי צריכה אותו ככ בתקופה הזו .. והוא לא יכול להיות בשבילי מעבר , ברחתי ..מודה. היום אני מבינה שניתחתי הרבה דברים בקשר לא בצורה נכונה , איפשהו אני צריכה ל"הודות" לפסיכאטר ..הוא הראה לי מה אני באמת צריכה לידיי בתקופה הזו .אני מבינה שגם אם דברים עובדים לאט , הם עובדים בטוח .. אני והפסיכאטר היינו כמו חתול ועכבר ..מאבקי כוחות ..קבועים ..כעס עצום ..ואני עדיין מתגעגעת אלייו ...נראה לי שהרגשתי ככ "חיה" בתקופה הזו אצלו ..שזה מה שמושך אותי לרצות להיות בנוכחותו ..כל הזמן. אני מקווה שאני והפסיכולוג נתעלה ונצמח למקומות טובים יותר ביחד בקשר שלנו . הפגישה האחרונה עם הפסיכאטר הייתה טעונה , אמנם הייתי רגועה אבל באתי ממקום מאוכזב שלא משנה עד כמה שהוא התנצל שאנחנו נפרדים ..היה לי קשה לקבל את זה ,לא הצלחתי להבין את כל האמפתיה , החיבוקים , האהבה הטיפולים שהוא הרעיף עליי נון סטופ, מנגד את הכעסים והמריבות שלנו והנטישה שלו הפתאומית . הוא אמר לי " אני משאיר לך מקום אצלי בלב, לא כועס עלייך , אני יודע שהיה ביננו רגש חזק בטיפול שגרם לכשל .. את יכולה לבקר אותי ולהתקשר , אני כאן בשבילך" אבל רגע .. לא הבנתי .. אמרתי לו .. אם אתה אומר את זה .. אז למה מבחינת טיפול אתה לא יכול להיות לצידי .?... כי אי אפשר , אני לא מסוגל .. אנחנו עירבבנו הרבה רגש שלא מאפשר לי לטפל בך.. ????... אני לא מבינה .. לא קיבלתי תשובות להרבה שאלות , הדברים כאילו ופתוחים .. כתבתי לו מכתב קניתי לו נר כדי לסיים באמת בצורה יפה .. מכתב מרגש .. לא קיבלתי ממנו תשובה , אני מבינה שגם לו קשה הצעד הזה שנעשה .. אני אצטרך לעבוד על עצמי ..כדי לסלק את הרגש העצום שיש בי אלייו .. אני חייבת ..לעצמי כדי להמשיך הלאה ולהתקדם בטיפול ובכלל.. אולי אכתוב כאן את המכתב שכתבתי לו , נראה מה תגידי .. מה את אומרת ?... מחבקת אותך , חג שמח יקרה חג של פריחות ושלל ברכות .. מכל הלב. :-) שרית תודה על האכפתיות .