בעיה מציקה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/04/2008 | 22:26 | מאת: בן 26

שלום, לפני כמה שנים הייתי במצב שונה ממה שאני כיום, לא הייתי מגדיר את איך שהייתי אפילו במלה בן אדם כי לא הייתי כזה. לא חשוב, בקיצור עבדתי בעבודה מסויימת והעבודה הזאת לא היתה "כשרה" כל כך וכיום אני בן אדם, ולעולם לא אעבוד בעבודות כאלו. מהעבודה בעבר קיבלתי רכב מסויים צמוד אליי. כיום אני לא עובד כרגע, אבל אני מעוניין לקנות רכב מאותו יצרן ומאותה שנה ומאותה דגם של הרכב שהיה לי אז מהעבודה, זה פשוט רכב מדליק ואני ממש רוצה אותו. אבל... כיום אני לא נמצא עם החברים והחברות שאז הייתי איתם בתקופה שהיה לי את האוטו מהעבודה ה"לא כשרה" ואני פוחד שכאשר אני אקנה את אותו אוטו אז שחבריי וחברותיי לשעבר יראו אותי עם הרכב ושהם יחשבו שאני עובד עדיין בעבודה הלא כשרה, כי זה הרי אותו אוטו שהיה לי אז מהעבודה. להסביר להם שאני לא עובד שם יותר זה מעט בעייתי כי אני לא בקשר איתם כבר זמן רב ופתאום לבוא אליהם רק בשביל "להבהיר" להם את המקרה זה יראה מעט מוזר. זה לא שזה כל כך מפריע מה יחשבו עלי אבל שאני חושב על זה שיהיה לי את אותו הרכב שאז היה לי ואולי הם יראו אותי איתו אז אני נהיה פתאום במצב נפשי מוזר מעט, זה מן לחץ כזה ומן הרגשה שכאילו אני לא עצמי וזה מעיק עלי ומפריע לי וזה ממש יושב בתוך המוח. אני ממש רוצה את האוטו הזה. מה עלי לעשות ?

09/04/2008 | 20:57 | מאת: דוד ג'קסון

שלום לבן ה-26 הרבה פרטים ומורכבויות מופיעות בשאלה שלך. עבר מתערבב עם הווה, מכונית של פעם עם מכונית של היום...נראה שהעומס והערבוב האלה אינם מקריים והם כפי הנראה קשורים למצב המתוח שעובר עליך בתקופה זו. תשובה ברורה האם לקנות את המכונית או לא, בוודאי שאינני יכול לתת לך. מה שכן, נדמה לי שהמצב שאתה מתאר נובע בחלקו מהמון מחשבות וחישובים ובדיקות שאתה עושה, על מנת להתמודד עם תסריטים שונים, כמה מהם נעימים יותר (רכישת המכונית) וכמה נעימים פחות (התגובה האפשרית של החברים לשעבר). דרך אפשרית להקלה על המתח יכולה להתחיל בעשיית סדר במחשבות הרבות המתרוצצות בפנים, בקביעה של היררכיה לעצמך: מה חשוב לך יותר - קניית המכונית או תגובה לא נעימה אפשרית מצד החברים? ועד כמה תגובה זו סבירה באמת? האם יכול להיות שיראו אותך עם המכונית ולא יחשבו בהכרח שמקורה לא כשר? אני מקווה שעשייה של סדר כזה במחשבות תוכל לסייע לך להחליט בנוגע להתלבטות שהצגת. להתראות, דוד

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית