לוותר?

לפסיכולוגים קליניים יש לי חבר שנתיים סכיזופרני שנינו בשנות הארבעים. אחרי מספר רב של אישפוזים הוא קיבל סל שיקום ונמצא לו הוסטל. הוא רוצה לגור בהוסטל, לפני כן גרנו ביחד בשיקום אמרו שהוא לא במצב שנחיה ביחד ומה שמתאים לו זה או אישפוז או הוסטל כי הוא מפסיק לקחת כדורים כל הזמן והא צריך השגחה צמודה. חוץ מזה שכשהוא מפסיק לקחת כדורים הוא נהיה אלים לסביבה וגם רוצה להתאבד. בהוסטל לא נותנים לבני הזוג לגור והוא יכול לצאת לסופי שבוע רק באישורים של הצוות המטפל . אני מאוד אוהבת אותו אבל לא יודעת איך אפשר לקיים זוגיות כאשר אוכל לראות אותו פעם בסוף שבוע וזה גם כאשר המצב שלו יציב לחלוטין מותר לבני זוג לבקר בהוסטל אבל זה כמו בבית החולים רק לכמספר שעות ובהודעה למטפלים בהוסטל? כל דבר צריכים להתייעץ או לאשר אפילו יציאה לסרט או בית קפה צריך לעבור אישור. הוא דווקא מאוד רוצה לגור שם הייתי איתו בביקור בהוסטל וראיתי שם אנשים שנראים גרוע יותר מבבית החולים אנשים שצועקים יש כאלה שמדברים מוזר ואלימים הוא לא מתאים לשם ממש מפחיד אבל הוא אמר שאם אנו אוהבים אז נשאר ביחד אני דואגת שזה מאוד קשה בעיקר שההוסטל הוא לתקופה בלתי מוגבלת יכול להיות שהוא ישאר שם לנצח או שיחזור לבית החולים. לוותר? ישנה אפשרות אחרת שיכולה להתאים לנו ושלא הציעו לנו? תודה רבה לכם

סנדרה שלום, את שואלת האם לוותר ולא ברור לי לוותר על מה. האם לוותר עליו, האם לוותר ולאפשר לו ללכת להוסטל, ואולי עבורך שתי האפשרויות הללו קרובות מאוד זו לזו. אני לא יודע בוודאות על אפשרות אחרת שתאפשר לו לקבל טיפול הולם, ולמנוע הדרדרויות נוספות במצבו ועדיין תאפשר לך לגור איתו. אבל שווה לבדוק עם הצוות המטפל בו טיפול במסגרת דיור מוגן, או דירות לווין. ייתכן וזה אפשרי. בכל מקרה נראה לי שנכון גם עבורו וגם עבורכם שיהיה בסביבה מחזיקה שתעזור לו לא להפסיק טיפול תרופתי, כל עוד הוא מתקשה לעשות זאת לבדו. אני גם שומע שהוא רוצה לעבור לשם. ברור לי שזה מגביל, ואולי יפגע בקשר ביניכם אבל חשבי מה יהיה מצבו אם הוא לא ייכנס להוסטל. דרור