שלום ליאת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/04/2008 | 17:36 | מאת: ילקוט הרועים

מה שלומך? לא בטוחה שאת זוכרת אותי, זאת אני- "סתם אחת", עדיין מרגישה סתם טעות בעולם הזה, אבל אומרים שהלבבות נמשכים אחרי המעשים, אז החלטתי לעשות מעשה ולשנות את שמי ל"ילקוט הרועים". כשהייתי ילדה (קטנה) זה היה הצמח הראשון שהצלחתי להגדיר לבד והייתה שם התרגשות ושמחה ולזה אני כל כך מתגעגעת ליכולת שלי לשמח מהדברים הקטנים. אני כבר חודשיים בטיפול החדש ומתחילה להרגיש שזה המקום שלי. עדיין לא לגמרי בטוחה שם, אני כל הזמן מוצאת את עצמי עושה לה מבחנים קטנים כדי לבדוק אם אני באמת רצויה ואני לא מבינה את עצמי כי היא כל כך איתי ובשבילי,משרה עלי אווירה של תקווה ואמונה. אף פעם לא ידעתי שאפשר לחבק במילים והמילים שלה כל כך טובות ועוטפות אותי ואני לא נותנת לעצמי להאמין שזה באמת. הכל קצת מבולבל, אני לא מצליחה להבין מה אני מרגישה. נראה לי שאני בעיקר מפחדת.. מזמן לא הייתי פה ורציתי לעדכן ובהזמנות זאת לאחל לך ולכולם חודש טוב ומבורך- ביום ראשון ראש חודש ניסן. שיהיה חודש של התחדשות וצמיחה ושמחת הדברים הקטנים. שבת שלום.

05/04/2008 | 11:03 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לך 'ילקוט הרועים' לא יכולתי שלא לקשור בין השם שבחרת לך לבין תוכן דברייך. הידעת שברפואה הטבעית משמש "ילקוט הרועים" לעצור דימום? יתכן שהבחירה לא הייתה מקרית כל כך? אני שמחה לשמוע שהטיפול משרה עליך אווירת תקווה ואמונה. בוודאי גם חודש ניסן, המבשר התחדשות, צמיחה וחירות. אני שמחה מאד לראותך שוב עמנו, ומקווה שתישארי כדי לעדכן בחדשות טובות. שבת שלום ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית