תקשורת באכילה

אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון אנו הורים צעירים לילדה בת שנה ושלושה חודשים. מאז ומתמיד תקשורת האכילה של האם עם. הילדה היתה בעייתית. עברנו שלבים קשים מאוד. לדוגמא: הילדה לא היתה אוכלת אם לא היו מקרינים לה בטלויזיה את התוכניות האהובות עליה, מקריאים לה סיפור ומשוחחים עמה, והכל בת בבת. כיום הילדה בגן ושם היא אוכלת בתאבון. הבעיה שנשארה היא עם האורחות של הילדה והאם. כל ארוחה זה "סרט" בפני עצמו. צעקות, מריבות ועקשנות. הן של הילדה: שלא מוכנה להכניס שום דבר לפה,, למעט מקרים בודדים. והן של האמה שמתעקשת שהילדה שלנו תאכל, כי גם ככה היא רזה מאוד. אודה לכם על עזרה / ייעוץ.

שלום להורים המתלבטים, יש לי תחושה שהעניין מורכב לא רק מההודעות של הילדה על הטעם והריח שהיא דורשת במאכלים, אלא על דרישותיה הנוספות מכם, כהורים, שכנראה אינן מתמלאות כמו דרישותיה מהגננת - ומיצוי עניין זה לא יעשה מספיק טוב על ידי במדור שאלות/תשובות בלבד. ואם בכל זאת חשקה נפשכם בטיפול בדילמה בצורה שכזו, אני מפנה אתכם לגדולים ממני בתחום, ותקוותי כי יוסיפו את תרומתם: http://www.horut.org.il ואחרון חביב: אני לומד הרבה מהנועצים שלי ומהצטברות הידע מחוץ למרתפי הספריות. תרומתכם תתקבל בברכה אם תואילו לידע אותי על מה שלמדתם שם. ד"ר יוסי אברהם

אין שום בעיה! לשים את הצלחת על השולחן ולחכות כחצי שעה ... וכמו הציפורים - ירצו יאכלו , לא ירצו,לא יאכלו !!! זה שהילדה אוכלת בגן ללא בעיה ,מראה רק שבבית ישנה בעיה... ברגע שהילדה תראה ותרגיש שאין לה במי להילחם "המריבות" יפסיקו . "סחיטה באמצעות אוכל ידועה מאד בקרב ילדים... בהצלחה!

שלום, אני חושבת שבאמצעות האוכל היא בודקת גבולות. לא? אני בכל אופן חושבת שאוכל לא שווה מלחמה. עדי