ל <>

<> בואי כבר............! קראתי את מה שכתבת אני חושבת שלאור כל התמיכה שקיבלת בואי רק תגידי ששלומך טוב. עכשיו אני בטוחה שאת זו "חבל" הרי ברגע שאת הגעת חבל נעלמה.......וגם היא כתבה משהו על מוות מזמן עם סגנון כתיבה זהה. הייתה לך הצעה מאחד החברים למטה לפתוח בלוג משלך באתר "להרגיש טוב" אני מצטרפת להצעה ותראי בי כחברה קבועה במידה וכן יהיה לך בלוג. אם זה יצא לפועל תעדכני אותנו פה החברים כי יש לך קהל של מעריצים:-)))))))))) (ותעני כבר לאסף נראה לי שהוא דלוק עלייך:-))))

גם אני רוצה בלוג של <> היא מסקרנת אותי..........

מקלדת שוב פעם את מתחילה עם הקטע של אם היא חבל או לא חבל? רדי כבר מהקטע האובססיבי הזה נראה לי ש <> בעצמה ענתה לך כבר פעם על זה ובחביבות יתר מדי לטעמי!!!!!!!!!!!

בכתיבה שלי מסוף השבוע רציתי להסיר מעלי אחריות. להגיע להבנה שגם אם בוחרת להתקיים או לסיים קיומי, האחריות שלי אינה כוללת להישאר עבור יקירי. שעזבוני הוא בחירתי כמו חיי. במקום זאת נוספה באופן חביב ואירוני אחריות נוספת ש"הטלתם" עלי בדרישה לשלומי-להגיע הנה ולומר שאני בסדר שאני עדיין פה. אז לדורשים בדאגה הנני כאן עדיין ביניכם, כעת מבינה שהמוות או יותר נכון דיבור עליו מבהיל ככל שיהיה את החיים, נחשב עבורי לגיטימי ויש לו מקום נדבח בחיי לעיתים יותר ותכופות פחות. בהמשך הסקתי, לא להביא למקום זה דיאלוגים בנושא ולו בכדי למנוע "רעש" מיותר עבור החברים או המנהלים ובעיקר למנוע "הדבקת" אחרים כפי שטענה ליאת, במחלה חשוכת מרפא זו. לגבי הבלוג שהוצע אני יותר בכיוון של "להיכנס" בבלוק ובעיקר בתחושה של בלוף אחד גדול. למקלדת בואי ניישר הדורים וסוגייה זו אחת ולתמיד-אני זו 'חבל' צר לי שאני מונעת ממך בתשובתי עיסוק והתעסקות בנושא שלקח חלק נכבד בחייך, ובכל זאת מישהו היה צריך להרגיע את השד המתרוצץ בראשך, אז הרי לך תשובה מקווה שמספקת, עכשיו בואי חפשי לך עיסוק שירווה יותר את צמאונך לידע:-) לכולכם, היו בטוב

<> נשמה איזה כיף שאת פה וזה שאני מתעלפת מיכולת הכתיבה שלך כבר אמרתי???? הבהלת אותי קצת עכשיו נרגעתי! איזה חמודה את באיזו חביבות ענית למקדלת כל הכבוד על הסבלנות. נשיקות, שלך בילבי ילדת הברזל:-)

מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

אז לא הבנתי את רוצה למות או לא? למה את חייבת לכתוב תמיד כל כך מסובך???.....

<> המשפט שלך : "לגבי הבלוג שהוצע אני יותר בכיוון של "להיכנס" בבלוק ובעיקר בתחושה של בלוף אחד גדול" הומור לא חסר לך חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הרגת אותי (לא באמת כן:-) מצחוק

<> חבל ידעתיייייייייייייייי שאת חבל תגידי שם פרטי יש לך הייתי מתה לדעת מהו!בת כמה את?איפה לומדים לכתוב כך?ולמה היה לך קשה בסוף שבוע? עדיין מאוד אוהבת

כולנו מקווים שאת באמת בסדר... שולחת לך המון כוחות וחבוקים... היי חזקה יקירה.

במילים שלך הרגשתי קרובה אלייך אני רוצה לשלוח אלייך את השיר הבא הוא קצת כמוך...... במקום הזה להאט ולנוח גם כשעוצרים מרגישים את הרוח בשקט הזה מבחינים בפרחים ביופי הנח בצידי הדרכים ורק העיניים אינן משתנות ורק המבט עירום ותמים והלב הנחבט והגוף העייף שידענו ביחד, אינם נשברים היינו גדולים, ידענו הכל דהרנו מהר, לא פחדנו ליפול בנשימות חטופות, בדופק מהיר היינו תמונות בנופה של העיר במקום הזה להניח לעצב ככה לדאות, להאט את הקצב בשקט הזה מבינים בלי מילים היופי חבוי בדברים הקטנים ורק העיניים אינן משתנות ורק המבט עירום ותמים והלב הנחבט והגוף העייף שידענו ביחד, אינם נשברים

מקלדתתתתתתתתתתתתת לא נראה לי ש <> תבוא כי את נודניקית ואני כבר מזמן הייתי מתחרפנת אם היית מציקה לי כמו שאת מציקה לה!

כל הסיפור הזה עם <> נשמע מזה הזוי ולפי אופן הכתיבה לא מדאיג בכלל שהיא הולכת ל... ממש ממש לא. נשמע שזאת סתם דרך לחפש תשומת לב ויש לי הרגשה לפי סגנון הכתיבה שזאת בעצם "אהבה" בגלגוליה השונים והמשונים. היא מופיעה כאן הרבה פעמים תחת ניקים הזויים אבל סגנון הכתיבה והיכולת המילולית המרשימה מנצחת בכולם. כך שלא הייתי דואגת כי מראש ראיתי שזה בכלל לא מכתב פרידה אלא סתם נסיון להרשים ביכולת מילולית הייחודית רק לאהבה ההזויה הזאת. על כל חסרונותיה- אין ספק שיש לה יכולת ביטוי מילולית יוצאת דופן ומדהימה אבל- לשמצה!

ל ME את יודעת מה......זו הסיבה שאני כותבת ל <> ולא לך היא נחמדה ונעימה ואת נודניקית בעצמך!!!!!!!!!!!!