שונאת שונאת שונאת

אנשים נצלנים. מילא אם היה יוצא לי מזה משהו. אבל עבדתי כמו חמור על החלק שלי, וברגע שהם נותנים לך את החלקים שלהם אחרי (!!!) הדד-ליין, למרות שנוזפים בהם בערך חצי שנה, ואז רואים שהיה אסור לסמוך עליהם כי הם לא עשו כלום בחלקים שלהם ושבעצם עכשיו את מה שניתן להציל רק אני יכולה (איך קיבלו לכאן אנשים כאלו? איך??? חשבתי שמדובר בחבר'ה אינטיליגנטיים שאפשר לסמוך עליהם. מעכשיו אני לא לוקחת כאלו פרוייקטים בלי לבחון טוב טוב כל מי שיהיה איתי, אז יסתכלו עלי כמו משוגעת- אבל לפחות הוא יצא כמו שצריך) על חשבון דברים אחרים, ללא שינה, ושאת החלק הנוסף שהיינו צריכים לעשות ו"הם לקחו אותו על עצמם"- כמובן גם הוא היה גרוע ברמות והייתי צריכה לתקן, על חשבון עבודה אישית אחרת , שבגללם אני צריכה לעשות גם כן אחרי הדד-ליין. והיו מלא דברים חסרים, מלא. אבל כמה כבר אני יכולה לעשות במינוס זמן?... me2 מאוכזבת מהאנשים שנתנו לה לעבוד איתם שמחה נורא שהפרוייקט הסתיים (ושאפשר להסתכל קדימה, על דברים אחרים, אבל בלחץ סופר אטומי, בלי שותפים שכאלו, בלי שצריך להסביר להם מה הם צריכים לעשות למרות שהם לא חושבים שצריך לעשות דברים הכרחיים ונחוצים). עצובה נורא כי היה לו (לפרוייקט הנ"K) המון פוטנציאל וממש אהבתי אותו, ובסוף הכל הלך קיביניימט. צריכה לשלם (!!!) על טיפשות של אחרים בכסף ובזמן. מעוצבנת. אבל מדורבנת לעשיה טובה יותר בעתיד, ככה צריך להתסכל על הדברים. ללמוד מטעויות, שהן יתנו לך מנוף קדימה. (ומי יודע, אולי כל הזבל הזה כן יתן לי משהו. אבל רבאק, זה מעצבן שהם ניצלו אותי, ואח"כ מקבלים בדיוק את מה שאני אקבל) סליחה על ההשתפכות, כנראה שלספר את זה לכמה חברים בטלפון לא מספיק, יש משהו מרגיע במקלדת ותקתוקיה...

ME2 שלום, אכן יש משהו מעצבן, עם תחושה של "לא הוגן" כאשר אנו עובדים קשה ואחרים נהנים מעמלנו. זהו אחד הקשיים בעבודת צוות. ניתן לעיתים להפיק הרבה תועלת על ידי עבודת צוות. על ידי יצירת משהו שהוא מעבר לזמן המשותף לכל השלושה. אלא על ידי יצירת משהו ייחודי, בסגנון השלם גדול מסכום חלקיו - למשל על ידי סיעור מוחות. לא תמיד זה אפשרי, ובאותם מקרים צריך להשלים עם זה ולנסות לראות (למרות שזה קשה מאוד ) את המצב כמצב בו את קיבלת ציון גבוה. ואם גם הם קיבלו אז זה לא גורע מהציון שלך. דרור