הטיפול שלי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/03/2008 | 12:35 | מאת: שירה

שלום, אני משתתפת סמויה בפורום ונהנית לקרוא את תשובות הפסיכולוגים.אחד המסרים החוזרים בפורום הוא שהקשר הטיפולי הוא לב הטיפול. אז בעקבות זאת במסגרת הטיפול דברתי עם המטפלת על קשיי בקשר אך לצערי התאכזבתי מתגובת המטפלת ולא הרגשתי תחושה טובה. מה קורה בתהליך הזה? במה הוא תורם למטופל? תודה, שירה.

28/03/2008 | 17:26 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום שירה, יופי שבחרת להפוך ממשתתפת סמויה לכותבת פעילה. ברוכה הבאה! השעה הטיפולית נתפסת לעיתים קרובות כשעה דחוסה ואינטנסיבית, המעוררת עוצמות גבוהות של רגשות ותחושות. אחת הסיבות לכך, נעוצה בתנועה הבלתי פוסקת בין העבר, ל"כאן ועכשיו" ואל ה"תוך נפשי הלא מודע". נראה כי ביחסים עם המטפל מקופלת הדרמה כולה. רעיונות, תפיסות ורגשות הנחווים מול המטפל מועברים למעשה מהקשרים בינאישיים קדומים בהרבה, מן הדמויות המשמעותיות ביותר בחיינו, קרי - הורינו. התבוננות ביחסים עם המטפל - גם באי הנחת שמעוררות בנו תגובותיו - מלמדת אותנו משהו חשוב ביותר על עצמנו, על האופן בו מתנהלות האינטראקציות הבינאישיות שלנו, על הצרכים הבסיסיים שלנו ועל מה מרעיב או משביע אותם. נסי לחשוב מה בתגובתה של המטפלת שלך אכזב כל כך, ומה השאיר אותך בתחושת אי-נוחות. האם משהו מהתנהגותה מהדהד חוויה קודמת ומוכרת מעברך? שבת שלום ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית