אחים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני בת 27 יש לי אח בן חמש עשרה וחצי גיליתי שהוא וחברים שלו נכנסו לי למחשב לדברים האישיים שלי וחיטטו לי במכתבים אישיים מאוד. סיפרתי לאבא שלי והוא אומר שמאחר ואני גדולה יותר אז לא לעשות מזה עניין. אני לא מדברת עם אחי ולא עם אבא שלי. האם אני באמת עושה עניין? הייתי רוצה שאחי המפגר יכבד את הפרטיות שלי ושלא יעשה צחוקים עם חברים שלו על חשבוני ושאבא שלי יהיה פחות בצד שלו ויותר בצד שלי. איך פותרים את זה?אמא שלי אומרת תפתרו את זה ביניכם שניכם ילדים גדולים!!!!!!!!
אגם שלום, ברור מדוע המצב שנוצר כל כך מעצבן אותך. את מרגישה שחדרו לפרטיות שלך, ולמרות זאת לא הוצבו גבולות לאחיך, הוא לא נענש ואפילו לא ננזף. מצד אחד ישנה אמירה שהוא האח הקטן אז תתעלמי ומנגד ישנה אמירה ששניכם גדולים אז תסתדרו. נשמע לי מהדברים שלך, שמעבר לתחושת היעדר הביטחון בבית, את חיה גם בתחושה של אי שוויון שאני מניח שקיימת כבר זמן רב וקשורה אולי גם לפער הגדול בגילאים ביניכם. הייתי רוצה להמליץ על שני כיוונים שניתן לשלב ביניהם. האחד, פנייה לטיפול וניסיון לעבד את התחושה שלך בבית. במקביל לנסות ולהתחיל לחשוב על לעזוב את הבית. כי לשנות את ההורים זה דבר לא פשוט אם אפשרי בכלל. ונשמע שקשה לך להמשיך ולחיות בתנאים הללו. דרור
חבל שאתה לא יכול לדבר עם ההורים שלי... העניין הוא שכל פעם שאני מאיימת בעזיבה הם מתחנפים ואז הכל רגוע עד שהדביל מתחיל איתי שוב פעם. גם מאוד נוח לי הפינוק של ההורים שלי קשה לי לחשוב שאעשה אוכל כביסות וקניות בעצמי.