!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לו ידעו איך כל נים שבי ירא. אני רואה את השדות סופגים גשמים, אני שואלת את עצמי מתי מתי יבוא יומי להיקרא. על מצע האדמה כאבי שלי יונח. אני שואלת את נפשי להיות ברוכה. נותר גופי בצמאונו. יודעת את חומו ותמהונו ועוצם עלבונו. מכל נבט ועלעל נוטף הטל ובתוכי ממתין לו בכי מיוחל. אני נמשכת לתלמים, אני הופכת רחמים ותחנונים - חיים שלמים כל נים שבי ירא.
גשם הקשב לנשים ביצוע: יעל לוי מילים: תרצה אתר לחן: נפתלי אלטר עד רדת הערב, גשם. הקשב לנשים בחלון, עד רדת החושך. גשם, הקשב לנשים הצופות בוילון. גם לנו אדמה שמחכה למשהו מלמעלה. גם בנו יש אימה וזעקה למשהו פורח... וכן הלאה... עד סוף השבוע, גשם. הקשב לנשים בחלון, עד קץ השבועיים. גשם, הקשב לנשים העומדות ומחכות. גם לנו בחצר גינה קטנה ריקה מזוהר דשא. גם אנו מצפות עד אין בינה למשהו ברוך כמו הגשם. גם בתוכנו מחכה, שותקת, חלקת ארץ קטנה, חרבה. והגשם שלנו איחר לרדת. הגשם שלנו טרם בא. אך הגשם שלנו יבוא עננים כבר זעים במרחק. הגשם שלנו קרב, קרב בצעדי ענק. הקשב לנשים בחלון. גשם אדיר ונוהר. הקשב, איך קוראות הן בזו אחר זו - הוא חוזר הוא חוזר הוא חוזר.
ל <> שכותבת כדי שלא יבינו לא יודעת למה אך למרות שלא ברור נושא השיר הוא מביע המון עצבבבבבבבבבב. נכון שעצוב לך?? לפי השעה שכתבת נראה שכן!! שולחת לך חיוך וחיבוק ומצטרפת ל "משוררת נפלאה" שאמרו עלייך............