לרוית - כמיהתי לדיסאנטגרציה של אישה

רוית שלום, וחג שמח. כחייל משוחרר, שלא מכבר נפתחו בפניו כל מנעמי האזרחות, אני מוצא ששירותי הקרבי, עם כל הערכים שהופנמו בי והמצבים הקיצוניים עימם הוכרחתי ולמדתי להתמודד, ישנו נושא אחד שמתקופת ההתבגרות לא נותן לי מנוח, כמו מעין אריג שחור המונח מעל עיניי, ומונע ממני לראות את היופי האמיתי של היקום, ולהנות ולזרום עם החיים כמות שהם. בשל היותי מה שנקרא ע"י בעצם כל הרואה אותי - יפה תואר, וכיוון השכלה והמוח להשתמש בה לא חסר לי, לא הייתה לי מעולם בעיה עם בנות המין השני, דבר שבדיעבד, היה לי לרועץ. מגיל 15, כבר מהפעם הראשונה שלי (עם אשה נשואה) הייתי בטוח שגיליתי את ייעודי בחיים - לזיין. מאז ועד היום, היו לי כל כך הרבה נשים, קיימתי יחסי מין בכל התנוחות, במקומות הכי מוזרים, ובכל ווריאציה קינקית שאי פעם נהגתה ע"י גורו טנטרה כלשהו, מלבד אולי כמה אספקטים דוחים במיוחד, הכוללים חיות והפרשות. כיום, בגיל מבוגר יותר, אני מוצא את עצמי כל כך רווי בכל ההיבט הזה במין האנושי (תרתי משמע), שאין אני מסוגל להרגיש דבר כלפי אישה, או גבר (כן, גם את זה ניסיתי). כל סוג של קרבה, שלא לדבר אפילו על המגע הקל ביותר, גורם לי ממש דחיה פיזית, עד למצב בו אני הולך מכווץ ברחוב, משתדל להמנע ממקומות הומים, ומתחלחל מכל מגע אקראי. תחושת הבדידות ואובדן התקווה שעוטות אותי קשות מכדי לתארן במילים, ואני מבלה את רוב זמני באינטרנט, מתקשר בצ'טים מרוקני תוכן ובפורומים חסרי תכלית, ולעיתים רחוקות אוזר אומץ לצאת לשבת בים, כשרק המחשבה על ללכת ברחוב גורמת לי לתחשות בחילה וסחרחורות. אני רוצה למות. (או לחילופין לפתור את הבעיה) פניתי אליך, שכן ברגע ששמעתי על הפורום הזה, החשש שמא לא אמצא מישהו שאפשר לדבר איתו התבדה מייד, לשמחתי, אחרי שקראתי מעט ממכתבייך. - מלאכיה

אבל ברצינות, רייקנות זו התחושה הכי חזקה אחרי השחרור תחשוב אולי על טיול לחו"ל, למרות שזה לא אמור לפתור לך את הבעיות, זה כן יכול לעזור, להשתחרר קצת תחשוב על זה!

השאלה הראשונה שאלתי את עצמי היא האם אתה אמיתי, האם הסיפור שאתה מספר הוא אמיתי? כניראה שזו החששנות שלי... כן, אני מסכימה איתך שכאשר חווים רק חלק אחד של האדם שממולך; את הצד המיני שלו/ה, מבינים באיזו שהוא שלב שזה רק צד אחד ושמשהוא חסר. הח?ברה שלנו מחנכת משום מה להאמין ש"גבר שמזיין הוא גבר אמיתי", אתה מקיים יחסי מין עם אישה ולא רק שאתה נהנה מזה אלא שגם חבריך מעריכים אותך ומקנאים בך. כלומר כביכול אתה הורג שתי ציפורים במכה אחת. יחסי מין עם זאת, עם כל ההנאה שהם נותנים (!), מהווים רק חלק ממכלול שלם של יחסים בין שני אנשים, כניראה שלא למדת ליצור לעצמך יחסים עם כל המיכלול אלא למדת להסתפק ולהנות רק מחלק צר של יחסים מה שבסופו של דבר פגע בך. לדעתי עליך לנסות וללמוד דרכים להתיידד עם אנשים, לדבר איתם, לצאת למסעדה, ובעונה זאת גם לצאת לים (איזה כיף, אה?) וללמוד לבלום את עצמך בקטע של המגע הגופני, ללמוד על סוגי הנאה נוספים שיחסים עם אנשים אחרים יכולים להעניק לך אולי כך תדע למצוא בחזרה מנוחה, וצודק גם הבחור מקודם, השיחרור משאיר אותנו עם חלל גדול שלא תמיד קל ללמוד למלא אותו אבל That's what life is all about, isn't it?

הלוואי עלי בעיות כאלה......אני מוכן להתחלף