לליאת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי ליאת. מה שלומך? מקווה שלא חם מדי ושהקיץ לא מגיעה בבת אחת..אצלי בבית אוירה פורימית לא קטנה, כולם מחופשים. מצד אחד, אני יכולה להגיד בבטחה שלא היה פורים כזה בעבר, כזה שמח. מצד שני , אני עגומה, מאד עצובה. אני כל כך בודדה מאז שסיפרתי למשפחתי את הסיפור...והשבוע אני חושבת שעשיתי החלטה גורלית, להתנתק מהם גם בתוכי (משהו שכבר התנסיתי בו בעבר מולם כאשר אמי נטשה אותי..) העניין הוא שהכאב בפנים הוא עצום, חסר פרופורציות. מה אני צריכה אותם לעזעזאל? הם אף פעם לא היו שם בשבילי, עשיתי צעד מאד מאד נ ו ע ז ונשארתי עם הצעד הזה כל כך לבד. אף אחד לא בקשר עמי ודומה שממקומי היום גם אין כבר עם מי להיות בקשר.. עלובה אני ליאת, עלובה בצורך שלי ובנזקקות למשפחה פושעת, משפחה מגעילה, דוחה.. אני עלובה ובודדה ואין מי שמושיט את היד מהצד השני. . . איך אני פורמת את הקשר עד הסוף? איך אני ממשיכה ולא מרגישה כל כך ריקה..איך הסתבכתי עם המשפחה שלי? מה היה עדיף לשתוק? שאני אמשיך להיות הקורבן? כך הסביבה מעדיפה.. את מבינה, מענישים אותי. את קולטת את העיוות הנורא אני בעונש על זה שבסך הכל סיפרתי מה קורה...מה קרה... תפרתי את המידע שהיה כבר ידוע בכל מני רמות לכולם... אני חושבת שכבר גמרתי איתם, אך הכאב בפנים מסרב להרגע. אני עלובה לנזקקות שלי אליהם, עלובה לרצון לקבל מה שאף פעם לא קיבלתי. אני חזקה ושורדת כמו תמיד, אבל דומה שהכאב לא פוסח ויש והרמות של הכאב הן בלתי נסבלות, כמו עכשיו... אני מחפשת נחמה ואוזן קשבת, ודוקא בלילות שישי יש זכרונות שעולים ומזכירים לי כל כך הרבה דברים...זכרונות ואשליות... תכתבי לי משהו מחזק בבקשה, כי אני מפחדת להישבר ניבה
שלום ניבה, שמחה, כמו תמיד, לשמוע ממך. הצורך והנזקקות לחום ולקרבה שמשפחה יכולה להעניק ממשיך לחיות בנו, גם כאשר זו נוטשת ומאכזבת. זו אינה עליבות אלא צורך בסיסי ובריא הקיים בכולנו. לפעמים, בנסיבות קשות, עלינו ללמוד לחיות עם האכזבה, הבגידה והדחייה, ולחפש מקור חלופי, מתגמל יותר. אני מעריכה מאד את הצעד האמיץ שיזמת, ויודעת שאת משלמת עליו מחירים כבדים בתקופה זו. לאמונתי, יגיע היום בו תוכלי להיישיר מבט אל עצמך, ואולי גם מול ילדייך, ולהתגאות בדרך בה בחרת. אני מזכירה לך שהשתיקה המחניקה היא זו המתדלקת את הפשעים הנפשעים כנגד חסרי ישע. אני זוכרת שאת נמצאת בטיפול חם ומיטיב, גם אם לא נקי מקשיים, ומעודדת אותך להמשיך. מגיעה לך כל כך הפינה החמה הזו, והלוואי שתרשי לעצמך להנות ממנה. היי בטוב ליאת