לא ממש חשוב ובכל זאת

ואם בפורים עסקינן. ככה שאלה לאוויר או לחלל האינטרנטי-מדוע האנונימיות והזרות בפורום מאין זה למשל, מאפשרת לי בכל אופן, "לשחרר" רגשות ותחושות שלא הייתי מעזה או יכולה לעשות כאשר זהותי ידועה וחשופה. מנגד כולנו באופן זה או אחר כמהים וחפצים בקרבה ולמגע אנושי אמיתי. איך הזרות והאנונימיות שהם תחושות מרחיקות מאפשרות לי להרגיש קרוב למה שאני באמת מרגישה, ואילו הפיזיות והקרבה מלבישה עלי באופן פרדוכסלי מסכות. פה אנו מסתתרים מאחורי כינויים אך חושפים את קירבנו ומול "הדבר האמיתי" אנו ידועים בשמנו אך לעיתים קרובות מסתתרים מאחורי מסכות ומסייעים וירטואליים אחרים. האם האנונימיות מאפשרת לנו לעטות עלינו את העצמי האמיתי ואילו החיים האמיתיים דוחקים בנו לרצייה והבלטה של חלקים "המסתדרים" יותר עם העצמי החיצוני. מה אם החיצוניות באשר תהיה, כלומר הפיזיות היא למעשה רק מסיכה תמידית לבפנים או שניתן לקרוא לה מסיכה כאשר היא בפער עצום מנפשנו?האם כאשר נעלמת הפיזיות נעלם החיצוני, כמו שקורא פה? אז פערים אלו מצטמצמים עד לאין, או שהמיזוג האמיתי נעשה בפלטפורמה בה אין שיפוטיות כמו זאת של עין אנושית בוחנת. לא ממש שאלה ובטח שלא חשובה, סתם משהו שעלה בי. אנצל זאת ואאחל לכם פורים שמח ושנהיה מי שאנחנו:-)

חבל יקרה מפז את פשוט חבל על הזמן............ קראתי אותך פה ולמטה ומצטרפת לחברתנו מעלה שאמרה לך למטה שאת כותבת מדהים ולמרות הכל מסבירה שתשובתך היא לא מקצועית. איזה מדהימה ואנושית וחמודה ורגישה את!!!!!!!!! אני רואה שאת פחות כואבת מהפעם האחרונה או שלא אך מאחלת לך רק טוב אם לך לא מגיע אז למי????????? וכל הכבוד על התשובות האנושיות והזהירות שלך את פילוסופית וכותבת דגולה ועוד תגיעי רחוק!!!!!!!!!! סליחה אם אני נשמעת קצת מתלהבת אך הצלחת לבקוע את שריון הפלדה שלי. חג פורים הכי שמח שיהיה לך ושתצליחי בלי מסיכות שלך משתנה:-)))))))))))))))))))))))

משתנה יקרה, את עקשנית לא קטנה, כזה מאמץ את משקיעה בלברר ולוודא מי זו מי. מקווה שאת מתעקשת באותה מידה על רצונותייך, חלומותייך ועל ההיצע הרחב שהחיים יכולים ומציעים לך. תודה על המילים למרות שאיני מוצאת בהן את עצמי, אך בכל זאת הכוונה מחממת. פורים שמח גם לך ובואי נניח לדילמה הקיומית שמטרידה את מנוחתך מזה כמה ימים:-)

יאללה איתך את לא מוותרת מה הסרט שאת חיה בו? אני מתפלאת איך זו שכותבת מי שהיא לא תהיה לא יוצאת עלייך אני כבר הייתי משתוללת על הנודניקיות והפלישה שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלום לך, את מעלה בדברייך שאלה מורכבת ומאוד מעניינת לטעמי. הנטייה ללבוש מסיכות כדברייך היא נטייה טבעית למדי בעיני, הישרדותית אפילו. בחיי היומיום אנו חשופים כל הזמן ולכן אנו נדרשים לעטות על עצמינו מסיכות שונות. ככל שרמת החשיפה יורדת וניתן לבחור מתי להיחשף ובפני מי הצורך בהגנתיות יורד. אבל כמו תמיד גם כאן ישנה שאלה של מידה. מהו גודל הפער בין החוויה הפנימית לאופן בו אנו מציגים את עצמנו כלפי חוץ. האם גם במפגשים הפיזיים, הפחות אנונימיים ישנם מקומות, מפגשים בהם ניתן להרגיש בטוחים יותר, בנוח יותר פחות מוגנים? ככל שהזה יהיה יותר אפשרי הפער פחות יכאיב. אבל לשם כך יש צורך להתחיל ולחשוף יותר ויותר חלקים מהעצמי האמיתי שלנו, הגם שחלק ממנו תמיד יישאר אישי. וכאמור כל עוד אינו גדול מדי, טוב שכך. דרור

חולה עליךךךךךךךךךךךך תגידי את השתגעת זה לא חשוב? זו השאלה (למרות שהיא מורכבת מדי). ממוש למה הכתיבה שלך כל כך מורכבת למרות שהיא סוף הדרך אולי אני מקנא קצת על זה:-) אני יותר טובה בלדבר ופחות בלכתוב אבל כל אחד והמתנות שלו לא???:-))))))))))))) פורים שמחחחחחחחחחחחחחח (תגידי ראיתי את הויכוח של משתנה לגבי אם את חבל או לא מתוך סקרנות היא צודקת?)

ל <> חג שמח אני לא מבינה פשוט לא ברור איך לפני כמה ימים כתבת כאן ממש על תחושות של למות והיום את כותבת לאחרים כאילו הכל בסדר. ממש לא ברור המעבר הזה הייתי שמחה לשמוע מה זה?