בלי אני

משהו שקרה היום חיבר אותי לפעם. איך בין רגע הפכתי בעניו מהאדם המושלם עלי אדומות לאדם הרע, הטיפש, האכזר. לאדם השנוא מכל. עליו. עלי. אסור לי לחשוב אחרת אסור לי לרצות אסור לי להגיד. אין לי רגשות. אני בובה ומותר לעשות בי מה שרוצים. מתי שרוצים. פלא שלי אין אני? ואם אני לרגע מרגישה שאולי אני שווה משהו ואולי אני נפרדת ממנו הוא בא ודורך עלי. דורך ושולח אותי להתחיל מהתחלה. לא יכולה יותר. באמת.

אוי רשת רשת יקרה, מישהו הזכיר כאן אתמול את ענין המודעו?ת. הלוואי שתצליחי לגייס מידה של התבוננות חיצונית כדי לזהות את העוול הנורא שאת עושה לעצמך. העוול ששולח אותך לתהומות האלה, בלי שמגיע לך בכלל. המעבר מהמושלמות אל כל הדברים הקשים האלה שאמרת שם על עצמך הוא מעבר ש*את* עושה, לא הוא. מישהו כתב פעם שלא דורכים על אף אחד אם הוא לא נשכב נמוך קודם לכן. אני מבקשת ממך לקום מהמקום הנמוך, ולבחור להתמודד עם המצב, כל מצב, מעמדה של ערך. ועוד הערה קטנה - לפעמים זה לא רע כל כך להתחיל מההתחלה. נדמה לי שאני מבינה למה התכוונת, ובכל זאת, אני אוהבת התחלות. אפשר להדביק אותך קצת? שיהיה לך טוב. ומהר. ליאת

היי רשת, חשבתי עלייך לאחרונה. קיוויתי שההיעדרות שלך מכאן היא מסיבות טובות... כל כך הרבה ערך יש למילים שלך. התגעגעתי אליהן ואלייך. מסכימה עם כל מה שליאת כתבה לך (מלבד עניין הכיף שבהתחלות... אמאל'ה... :-) את שווה המון! יעלה

יעלה יקרה, כן, הרבה הרבה זמן לא הייתי כאן... תקופה ארוכה שאני קצת מנותקת מעצמי מסתובבת בעולם בלי הרבה מילים ואת מעט המילים שיש לי אני שומרת לטיפול... לא רע לי, פשוט סתם מנותק. אחרי שכואב מיידי תמיד מגיעה תקופה של ניתוק. הנפש שלי לא מסוגלת להכיל את העוצמות א היא יוצאת לחופש :) השבוע הגחתי לעצמי. גם כאן וגם בטיפול. זה מסע ארוך. אני מקווה להגיע לסופו מתישהו. רוצה חיים נורמלים. כל כך רוצה. ד"ש חם ממני התגעגעתי רשת