איפה האמפטיה הידועה?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/03/2008 | 21:23 | מאת: אפי

יום האישה הבינלאומי שמח לכולכן!!!!!!!!! אני מריגשה זוועה---- לא ברור לי מה זה טיפול!!!!!!!!!!!!!!האם בטיפול המטפלים לא אמורים בניגוד להורים שלנו, לחזק אותנו להחמיא לנו לקבל אותנו וכל הדברים הטובים שלשמם הגענו לטיפול. במקום זה אני מרגישה שהמטפל שלי מבקר אותי שיפוטי כלפי לא אומר עלי מילה טובה ואני מרגישה שאני יותר ויותר חסרת ביטחון וחושבת ברצינות על ללכת למטפל אמפטי תומך ולא שיפוטי......................!!!!!!!!!!!!:-((((((((((((((((( נמאס לי מהחרא שהוא מאכיל אותי בשביל זה אני לא צריכה לשלם. מה דעתכם?ממש נואשת והוא גם לא ממש קולט איך אני מרגישה............

09/03/2008 | 21:52 | מאת: ל.

למה את צריכה לסבול את זה? אם הוא נוקט בגישות או בתאוריות שלדעתו הן נהדרות ולא רואה את כאבך ואת הצרכים שלו אז שישאר עם התאוריות שלו. מגיע לך יותר ואל תתפשרי על פחות מלהרגיש טוב בטיפול, נתמכת מובנת ומחוזקת, קחי את מעט הביטחון שנותר לך ומצאי לך טיפול שהוא חממה לצמיחה תמיכה וקרבה ולא קן צרעות.(לא חסרים מטפלים) בהצלחה

10/03/2008 | 18:11 | מאת: כרמית

אפי יקרה, מסכימה עם ל. למרות שכל כך קל לפתע לערער בקרבנו את האמונה ולהטיל ספקות פנימיות בגלל ש ה פ ס י כ ו ל ו גי ם טוענים אחרת ולמעשה 'מעודדים' אותך להמשיך ולהיות באותו הטיפול דוקא בגלל ..בלה בלה בלה....מאיפה לך לדעת דרור, מה קורה שם בחדר הטיפולים (למרות שאף ציינת זאת, מדוע אתה ממשיך לערער ולחזק את הספק ולקיחת אחריות יתרה ומעבר למה ששייך לה?). יש דרכים שונות ומגוונות להעביר חוות דעת ביקורתית מצד המטפל והוא לא 'צריך' להיות כה אגרסיבי ותוקפני..אפשר בעדינות, ברכות, ברגישות ואולי הוא בכלל לא ר ו א ה אותה- תאמין לי דרור, שאין לך מושג עד כמה דברים אלו אופיינים ואמיתיים שקורים לצערנו אבל נשארים בדלתיים סגורות - כמו שאומר המשפט החכם- "ולך תוכיח שאין לך אחות"

09/03/2008 | 23:49 | מאת: דרור שטרנברג

אפי שלום, אני לא נמצא בתוך חדר הטיפולים ולכן אני מקבל את החוויה שלך כפי שאת חווה אותה כרגע. אני שומע ממך תחושה קשה ששופטים אותך, לא מעודדים את החלקים הטובים שבך. אני חושב שכאן את נוגעת גם בהבדלי גישות בין מטפלים אבל גם בצרכים וברצונות שלך. את יכולה לפנות למטפל שיחזק ו יעודד אותך, יבליט חשיבה חיובית. אבל אני לא בטוח שהגדרה כזו תענה בהכרח על המונח אמפטיה. מונח זה מתייחס ליכולת לחוות את הדברים מנקודת ראותו של האדם, להיות קרוב לחוויה שלו. וכאן השאלה מהי החוויה שלך. האם יכול להיות שהמטפל שלך כל כך מרגיז אותך דווקא כי הוא אמפטי לאותם תחושות קשות שבתוכך, נותן להן לגיטימציה ולא מבטל אותן, אני לא יודע אבל נראה לי חשוב שתחשבי על זה לפני שתחליטי. דרור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית