שאלה...

שלום. אם חוויתי במשך שנתיים מחשבות כפייתיות ופולשניות בנושא כלשהו, אשר גרמו לי לא מעט חרדה, ומשהבנתי שאני איני היחיד בעולם שסובל מהן, ושאלו מחשבות כפייתיות ולא סטייה, (באופן אקראי קראתי על הבעיה) הן פחתו, האם יש סיכוי שישובו או שזוהי בעיה שעברה ואין לייחס לה יותר מדי חשיבות? תודה רבה

שלום לך, אחד החסדים הגדולים שהעניק לנו הבורא, הוא שאין אנו יכולים לקרוא את מחשבותיהם של האחרים. לו היינו עושים כן, היינו מגלים שתחת המעטה החיצוני המנומס, בכולנו מסתתרות "חיות-פרא" מחוצפות, הזקוקות לאילוף. למרבה המזל, קיים פער קריטי בין המחשבה למעשה, ולכן המחשבות (גם המופרעות והסוטות) הן בנות חורין בעוד אנו לא. מאימתי שהבחנת שמחשבה היא רק מחשבה, מה איכפת לך בעצם אם היא תבוא שוב? שתבוא... הניסיון מלמד, שניסיונות מאומצים להימנע ממחשבות ספציפיות, דווקא מגבירים את שכיחותן. הנכונות לקבל את המחשבות בלי להיבהל היא האסטרטגיה המומלצת. בברכת "אני חושב- משמע אני קיים" ליאת