אני בטיפול

שלום לך, אני מרגישה בטיפול מועקה מאוד גדולה, בעצם זה מתחיל מהרגע שאני קולטת שהפגישה מתקרבת. אני מתנהגת באופן מאוד שונה ממה שאני בחיים הרגילים. (אני מנסה להסביר לה את זה, אבל היא לא מצליחה לראות את זה) בטיפול, אני שקטה, עצבנית, מופנמת, ועצבנית עוד פעם. ולמרות שאני שם הרבה זמן כבר, עדיין לא מצליחה להיות אני, או שבעצם אני זו ודווקא בחוץ אני שמה מסיכה ומראה לכולם שאני מתפקדת. איך אפשר לדעת? ואיך אפשר להיעזר ביד שמושטת לי שאני כל הזמן דוחפת אותה הצידה בטענה שאסתדר לבד?

שלום מעיין, יש אנשים שההתמקדות בעצמם מעוררת בהם אי-נוחות ואפילו חרדה. יש מי שחרדים דווקא מהקשר הקרוב והאינטימי, המסכן אותם בדחייה או נטישה. יהיו הסיבות אשר יהיו, הפיתרון טמון ביכולת לדבר את החרדה, להציף את מה שנח תחתיה, ולהתמודד איתו באומץ. זהו מאמץ כדאי מאד, מאחר וברוב המקרים לקושי מול המטפלת יש 'מקבילות' גם בהקשרים אחרים, מה שעלול לגבות מחירים כואבים. בהצלחה ליאת