מענה לבעיית ADHD
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני אם לבן אשר אובחן בגיל 5 כסובל מחוסר קשב וריכוז, היפראקטיביות ופריצת גבולות. האיבחון נערך ב"שניידר" במשך מס' מפגשים. לאור הקשיים בגן והן בתוך התא המשפחתי החלטנו לקבל את עצת הרופאים והתחלנו בטיפול תרופתי- ריטלין ובמקביל אף טיפול בריפוי ועיסוק אותו הוא מקבל עד היום. במשך שנתיים אור הגיב יפה לריטלין. לפני כחודשיים, לאחר שהוחלט לעלות לו את המינון מ10 מג' בבוקר ו10 מג' אחה"צ ל20 מג' בבוקר ו10 מג' אחה"צ, החל בני לפתח תופעות לוואי קשות, כגון הזיות ופחדים בעיקר בלילה, האמין כי "שדים ומפלצות" מגיעות אליו לביקור, התקשה להרדם וביקש לישון רק עם אור מלא. בבית הספר ( כתה א') התקשה לתפקד וניראה כי אין הכדור משפיע עליו כלל. בביקורת ב"שניידר" הוחלט, לאור המצב, לעבור לטיפול ברספרדל, אך תופעות הלוואי היו קשות מאוד: עייפות רבה, כבדות בתנועות, הוצאת ריר מהפה, ניתוק ועוד. ההחלטנו להפסיק כל טיפול תרופתי היות ולרופאים לא היה להציע לנו טיפול ללא תופעות לוואי דומות. שאלתנו: 1. כיצד נוכל לעזור לבננו לנהל חיים תקינים? 2. האם רמת ההיפראקטיביות, בעיות הקשב והריכוז ופריצת הגבולות יתמתנו בעתיד?
לרונית שלום. נסו לדבר על כך עם ד"ר מנור. יש גם אנשים שמאוד נעזרים ברפואה משלימה (הומאופטית, דיקור וכד'). גם את הדאגות מפני העתיד הייתי מפנה לרופא. חשוב שגם אתם תקבלו עזרה והדרכה. ישנן קבוצות הורים המתקיימות בבי"ח שניידר- האם ניסיתם להצטרף? בברכה. רוית
יש לי תחושה,והלוואי שאני טועה שהמקרה של בני חוזר על עצמו ! אצל בני היו פשלות אדירות ולכן גם הודעתי נשמעת בוטה וכועסת. אני מקווה שלא גרמתי ללחץ מיותר אך מצד שני חשוב לבדוק טוב את העניין !!! אני יודעת שהריטלין היא כדור טוב אך יש לבדוק היטב לפני שנותנים אותו. אחרת הוא פשוט הורס, את זה שמקבל את הכדור, את המשפחה וכל חלקה טובה.... וחשוב שהציבור ידע גם את הצד השלילי/הרסני של הכדור הזה. ושוב, צר לי אם גרמתי לבהלה מיותרת!!
כבר דיברתי עם ד"ק מנור והיא לא יכולה לעזור לי כי הבן שלי היה מטופל אצל פסכיאטר אחר והיא לא מוכנה לחוות דעת אחרי שהפסכיאטר שלנו קבע עמדה מסויימת ויש לי בעיה רצינית מה לעשות רונית
וואו, בדיוק הסיפור של בני !!! כנראה שאסור היה לתת לבנך ריטלין, לא כנראה אלא בטוח !!!! לא עלו על זה בשניידר שלילד יש אולי הפרעות רגשיות ? ואז במקרה כזה הריטלין רק מחמיר את המצב "ומפרק" לגמרי. בדרך כלל מבלבלים בין הפרעה רגשית לבין היפראקטיביות ! וזו הצרה הצרורה ! נראה לי ואני מקווה שאני טועה שפישלו בגדול !!!! תבדקי את העניין ! באשר לבני , גם הוא אובחן כהיפר אקטיבי בכיתה א וקיבל ריטלין כשלוש שנים וכשהעלו לו את המינון אז הייתה ההתפרצות הראשונה.... עצתי לך, לפנות למחלקת ילדים בבית החולים בנס ציונה ! בשורה התחתונה הריטלין הרס לחלוטין את כל המערכת הנפשית של בני, "פירק אותו לגמרי! במידה ואת רוצה עוד פרטים או שיש לך שאלות,אשמח לענות. בהצלחה !
לא היית צריכה בכלל לתת לא בגיל כזה תרופות.......התרופות המסריחות האלה מזיקות...גם הבן שלי היפר אקטיבי וגם קוראים לו אור....ופשוט דאגתי להעסיק אותו בהרבה חוגים שיהיה עסוק כל היום ויחזור עייף הבייתה....חוגים שמוציאים אנרגיה כמו כדורגל...חוג תופים....קראטה.....זה אומנם יקר...אבל הילד עסוק ומגיע רגוע הביתה ולפעמים הוא מתלווה אילי בערב לריצה.....אני אספר לך סיפור אמיתי רק אל תכנסו ללחץ...לזוג חברים שלי היה ילד גם היפר אקטיבי...מה זה מופרע חבל על הזמן...וגם קיבל טונות של תרופות והמצב רק החמיר עם השנים.....יום אחד הוא התחיל לפרכס לקחו אותו לבדיקות סיטי והתברר לא עלינו ....שהיה לו גידול במוח שגרם לו להיפראקטביות....נתחו אותו בקנדה והיום כבר 10 שנים אחרי הילד בובה של ילד......."אור
בהמשך להודעתו של אור.... ישנם עוד הרבה בדיקות שעלייך לעשות- e.e.g c.t mri בדיקות דם - בלוטת התריס , בדיקת צואה ( הבדיקה של השלוש פעמים) בדיקות דם של מלחים,ויטמינים,מינרלים. והעיקר אבחון פסיכודיאגנוסטי .
שלום, אני פסיכולוג - שמהשבוע הצטרפתי ליועצי האתר. יש לי הכרות טובה עם המערכת החינוכית, החל מהגן, בתחום של עבודה עם ילדים בעלי קשיי הסתגלות. מנסיוני: כדאי לערב את גורמי המערכת (גננת, מפקחת, אחות קופ"ח, שירות פסיכולוגי, ובבית הספר: היועצת) - כדי לבנות מערכת של תמיכה לבן וגם למשפחה, שתאפשר את עיצוב ההתנהגות הראויה (לבן, וגם למשפחה ולגורמי החינוך). אני לא פאנטי (לחיוב או לשלילה) אלגבי ריטלין: זו תרופה ככל תרופה. אני מנסה להסב את תשומת לבך כי כשמדובר בהתנהגות של בנך (או שבירת כללי התנהגות) ה"קליינט" הוא לא רק הילד שלך, אלא גם סביבתו החברתית, דהיינו המשפחה, הגן , וכו'. ד"ר יוסי אברהם
על איזה מערכת חינוך אתה מדבר ? פה בארץ? הרי מי ששולח מהר מהר לקבל ריטלין זו מערכת החינוך . המורות, היועצות, הגננות וכל האנשים החינוכיים כביכול ! הם הרי לא מסוגלים להתמודד עם שום בעיה וכל מה שיש להם להגיד זה שהילד מפונק או שהוא צריך ריטלין. על מה אתה מדבר ? למי יש כוח וסבלנות ? כל מערכת החינוך הרגיל רקובה מיסודה וזה באמת לא משנה אם זה בגלל האנשים ששם או כמות התלמידים , זו עובדה ! על רונית לסמוך רק על עצמה בטח לא על שום מערכת ציבורית כמו קופ"ח או בית ספר. ואגב פנאטי, אני מרשה לעצמי להיות כזו לאחר כל ה"פשלות" של מערכות אלו שהרסו את בני, אותי ומשפחתי. ועוד איך מרשה....
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
