עוד בעניין החדר

אני רוצה לציין שכרגע יש לי שני חדרים עמוסים בדברים וזה רק גולש החוצה גם לעוד חדרים, אני מאוד סובל מזה, זה משפיע עלי, אבל כשאני יוצא מהבית אני נראה נקי ודי מסודר... כלומר, אף אחד לא יודע איך אני חי בכלל, יש לי כמה חברים שיודעים שאני אדם מבולגן ויודעים שהחדרים מבולגנים והכל על הרצפה, גם ההורים שלי יודעים ועדיין זה מביך אותי מאוד. אני פשוט לא יכול לזרוק כלום, אפילו עטיפה של מסטיק. תמיד זה היה ככה, ולדעתי זה רק החריף עם השנים. מה אפשר לעשות עם זה? אני די נוסטלגי, אוהב לשמור דברים אבל לפעמים הייתי רוצה להעיף הכל אבל אני לא יכול, כי אני לא יכול להיפטר מהמחשבה של אולי אני אצטרך את זה. עוד דבר- כשאני מצליח לזרוק משהו, למשל מסמך הנושא את שמי אני חייב תמיד לקרוע אותו למלא חתיכות שלא יזהו, כל מסמך כזה שמכיל מידע אישי חייב לעבור "הרס" למנוע זיהוי, אני לא יודע, אולי מישהו ימצא את זה בפח... אני מפנטז שיש לי מגרסה או משרפה ושם אני שורף את כל הזבל, לכן בינתיים אני שומר כאלה מסמכים כדי שיום אחד אולי אני אעשה מדורה ואשרוף הכל כדי שלא ישאר זכר... כמובן שאני לא באמת עושה, והכל נאגר פה להרים של זבל

לירון, לא קראתי קודם את הודעת ההמשך שכתבת, אבל אני חייבת להוסיף שהיא מחזקת את חששי שמדובר באגרנות כפייתית המהווה אחד הטיפוסים של OCD. פנה לייעוץ אצל פסיכולוג קליני המתמחה בעבודה קוגניטיבית-התנהגותית - אפשר בהחלט לעזור לך! אורנה