אתם המטפלים...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני נמצא בטיפול קרוב לארבע שנים,אצל אותו מטפל,עם קשר תומך וטוב. למרות כל הטוב והכימיה ,לעיתים אני תוהה האם אכן אנחנו חשובים לכם המטפלים מעבר לשעה הטיפולית, או המשפטים שלעיתים אני שומע מפי המטפל כי: אנחנו חשובים לכם,חושבים עליכם,ברכת שבוע טוב בתם פגישה, אכן כנים ואמיתיים או שמא חלק מהתפקיד. איך אפשר להתחבר ולהתקשר לכל כך הרבה מטופלים ולגלות אמפטיה לכולם? האם יש מטופלים שהם יותר קרובים וחשובים לכם מאחרים? ואם כן כיצד זה בא לביטוי? אני מניח שניכרת הביקורת בשאלותיי, אך למרות הטיפול הארוך שאני עובר לא פעם עולול שאלות אלו ומטרידות אותי ואין לי אומץ לשאול את המטפל על כך, כי הרי בדבריי אלו אני קצת מפקפק באמיתות דבריו. תודה,על התייחסותך.
מטפלים אוהבים דואגים חושבים גם מחוץ לשעה ובכלל זה מעסיק אותם, האם אתה כאדם היית יכול להפסיק לחשוב על מישהו לאהוב ולדאוג לו בגלל שאתה לא רואה אותו כל יום כל השבוע. לי יש חברים שיוצא לי לראות אותם פעם בשבועיים אז מה לא חושבת עליהם? יחסים של מטפל מטופל הם כל כך קרובים אבל רק המטופלים מודים בקרבה הזו, מטפלים מודים בזה בינם לבין עצמם ולעיתים גם בפנינו, הם בחרו במקצוע הזה , תשאל את ליאת היא כותבת המון על הקרבה הדאגה והאהבה למטופליה....
ערן שלום, אני שמעתי בדבריך ביקורת, אבל ביקורת הקשורה לרצון שלך להרגיש מיוחד בעיני המטפל שלך וקושי להצליח להרשות לעצמך להרגיש כך. אתה עוטה על עצמך הגנות שונות, מסרב להאמין בכנות דבריו של המטפל שלך, ונשאר עם תחושה שאם הוא אומר שאכפת לו ממך ייתכן והוא משקר. אני יכול להבין מדוע קשה לפקפק בדבריו מולו, יחד עם זאת אני חושב שחשוב לעשות את זה, על מנת שהקשר ביניכם, שנשמע טוב למדי יוכל להתקדם עוד. דרור