הודעת המשך - לחתול ולמסתתרת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לחתול החולות החמוד ולמסתתרת החביבה, ניסיתי לשלוח תגובה בהמשך לעץ המתאים, היא לא הופיעה עדיין. מתנצלת אם לא חיכיתי די ופתחתי הודעה חדשה בטרם עת. אז לשאלתכן... כן... זו אותה אחת... (והייתי יכולה לפצוח עכשיו בדקלום שלם על שמות וגבולות ושליטה וחרדות ומשאלות והתערבבות ונפרדו?ת, ודשתי בכך הרבה כל-כך גם כאן...) ... גם לי יש סיפור שהייתי רוצה לספר. הלוואי ויבוא יום בוא אוכל באמת, באיזה מקום קטן. ולא לספר אותו מתוך הזעם, לא לצעוק או להקיא, ולא מתוך התלהבות מטורפת או דחף להתערטל, ולא להיות מונעת מכוחה הרומס של הקנאה, אלא לדבר אותו באופן שקט ועצוב, נוגע ומקרב. לוותר. להיפרד. להתאבל. להמשיך. מן הלב, חתול אגמים . . / ' - " ' " - '\ } 6 6 { = , Y , = \ ^ ^ ^ / ( \ / / ( ) - ( ) " " " "
סוריקט יקרה , רשמתי לך אתמול מכתב תודה ,על תגובתך,על העץ המקורי למטה, ומשום מה היא לא הועלתה. רציתי גם להוסיף ,שאני מאוד אוהבת את הדרך ,בה את בוחרת ,למי, איפה ומתי להגיב בהודעות תמיכה ,העושות את דרכן היישר אל המקומות הנכונים.. אני עצמי קבלתי ממך תגובה ,(שנחתמה בשם ,א.ה. ) שמאוד שמחה ורגשה אותי. אגב, ידעתי ש..סוריקט = לעוף החול, .אבל לא הצלחתי לחבר למשוואה הזו את א.ה. הופתעתי.. סתם סקרנות מטופשת...כנראה נחלתן של נשים ...{בעיקר.) היי בטוב.