כל כך כואב הכאב הזה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
קשה לי עם הרגשות האלה.קשה לי עם עצמי.מוצפת.נחנקת מהכל. כל פעם כשעוצמת את עיניי חוזרים מראות ותחושות. זה לא עוזב. נראה לי שיהיה לי יותר קל לא להיות פה מאשר להישאר בחיים האלה. אני לא יודעת איך להישאר בהם. יש כל כך הרבה אנשים מסכנים וחולים בעולם שצריכים את החיים יותר ממני שיותר ראויים לחיים הלוואי ויכולתי לתת להם את חיי שלי אני לא יודעת איך ממשיכים לחיות שכל יום הוא עוד יום של כאב מרסק מבפנים. קורסת מתמוטטת והכל בהילוך איטי וזה מכאיב. חן
תפני ל <> או ל'חבל' שם למטה נראה שהן גם הולכות בדרכך "לעולם טוב יותר" חבל שאף אחד לא חוזר משם לספר.
תנסי להתמודד עם כאב שאני חווה אותו יום יום.. ויש לי הכל בחיים עושר,זוגיות ואהבה זה מה שהבנאדם צריך.. אני רק רוצה להיות מאושרת.. וכשאני אהיה יום אחד את תבלעי את המילים שלך בחזרה,הבנת מותק? צוחק מי שצוחק אחרון
לדעתי <> ו'חבל' הם אותה אחת תשימי לב לסגנון הכתיבה ותראי שאני צודקת.
חן שלום, אני שומע את הכאב שלך, את התחושה שאין מפלט ממנו כי הוא בתוכך. מדברייך נשמע שאת יוצרת קשר בין הכאב הזה, לבין התחושה שלא מגיע לך לחיות. אולי כי יש בך חלק שלא רוצה. אבל הוא לא לבד יש חלק נוסף. ברור לי שהכאב שלך עמוק, והתחושה כרגע היא שאת לא יכולה לראות אפשרות שזה ייראה אחרת, אבל אולי יש, ואולי כרגע את זקוקה לאנשים שיוכלו להחזיק עבורך את התקווה עד שאת תוכלי להחזיק בה. דרור
חבל שיש אנשים צינים ומגעילים ומסכנים שלא מבינים את מצב בו האחר נמצא ומעבירים את המסר שאין כל כך מקום... מה הרעיון בפורמט הנל אם אתם מאפשרים לתגובות מגעילות כאלה לעלות?
לדרור, אבקש שתמחוק את העץ. אני לא מתכוונת לרשום כאן יותר,