-------
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אלוהים מרחם על ילדי הגן, פחות מזה על ילדי בית הספר. ועל הגדולים לא ירחם עוד, ישאירם לבדם, ולפעמים יצטרכו לזחול על ארבע בחול הלוהט, כדי להגיע לתחנת האסוף והם שותתי דם. אולי על האוהבים באמת יתן רחמים ויחוס ויצל כאילן על הישן בספסל שבשדרה הצבורית. אולי להם גם אנחנו נוציא את מטבעות החסד האחרונות שהורישה לנו אמא, כדי שאשרם יגן עלינו עכשיו ובימים האחרים.
וואי זה שיר של עמיחי איזה שיר ישן וכמה עדיין רלוונטי למציאות שלנו.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
ד"ר אודי בונשטיין
אודי בונשטיין, פסיכולוג קליני בכיר ומדריך בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה,...
המשך >
