לליאת

שלום ליאת, בת 30 (כמעט), גרה עם בן זוג כשנה וחצי, סה"כ שנתיים יחד. השבוע הגעתי לריאיון עבודה, הופתעתי לגלות במקרה כי האקס שלי של 5 שנים עובד שם. התלבטתי, לבסוף החלטתי ללכת להגיד שלום. הוא עדיין לא הגיע לעבודה (אולי למזלי),לכן לא נפגשנו. השארתי הודעה לשותף לחדרו שבמקרה גם אותו אני מכירה שימסור ד"ש ממני. לאחר שעות אחדות קיבלתי SMS מהאקס אם יכול להתקשר, עניתי בחיוב. שוחחנו לא מעט, התעדכנו בפערי הזמן (פרודים כבר 6 שנים), ואז הוא עדכן שיש לו ילד ואשתו עומדת ללדת כל יום. האמת שידעתי על הילד דרך חברה, אך עשיתי עצמי מופתעת. כשנתיים אחרי הפרידה עלו בי מחשבות ורצון לחזור, למרות שאני זו שנפרדתי ממנו ודי הייתי שלמה עם ההחלטה (הוא ניסה לחזור אליי במשך תקופה ארוכה), אבל אז הבנתי שכנראה הוא כבר בזוגיות. למחרת שיחות הטלפון הוצפתי במיילים והודעות SMS ממנו, תמונות של "הנסיך שלו", ואינספור סיפורים על הילד, שמן הסתם, לא ממש מעניינים אותי ואפילו מכאיבים, הוא כל הזמן הציע שנפגש כדי שאראה את יצירת המופת. (הבן שלו, כמובן). יש לציין, כי הוא אהב אותי אהבה גדולה, היה מסור ובן זוג מדהים, אבל זה לא היה נכון עבורי ולא הייתי שלמה עם הקשר בתקופה ההיא. הרגשתי שאני צריכה לחוות, להתנסות ואולי אפילו להכיר מישהו שאיתו אהיה שלמה. עברו השנים ואני נמצאת בזוגיות בה יש פערים רבים ביננו מבחינת השקפות העולם, יחס לכסף, למקצוע וכ"ו. פתאום מופיע האדם מהעבר שבבסיס היינו כ"כ דומים וכאילו מצליח לדרוך לי על כמה יבלות ולבלבל (הוא כ"כ רגיש וקשוב, בנגוד לבן זוגי הנוכחי). לאחר השיחות איתו הרגשתי כ"כ מבולבלת, כ"כ מתגעגעת והרגשתי שעשיתי טעות איומה שנפרדתי, למרות ששוב - זה לא היה נכון לי לאותה תקופה, ייתכן שלהיום - כן, אבל מאוחר מדי. אני חושבת לעצמי איפה יכולתי להיות עכשיו, עם ילד מדהים ובעל מסור ובמקום זה אני מרגישה תקועה.... 1. לא מפסיקה להטריד אותי המחשבה, מה הוא בעצם רוצה ממני עכשיו ןלמה הוא כ"כ טורח לספר לי באריכות על הבן. 2. מה זה בעצם אומר על הקשר הנוכחי שלי אם השיחות איתו מצליחות להכאיב לי? 3. מה לעשות שעכשיו אני מרגישה כ"כ פספוס והחמצה?? (אין לי ספק שאם היום הייתי מכירה בנ"א כזה, לא הייתי מוותרת עליו, אבל זה בגלל שהתבגרתי והתנסיתי...) תודה ושבת שלום.

שלום למבולבלת, לחיים יש דינמיקה משל עצמם, ולעיתים היא פתלתלה וצינית. לפעמים נקרית בדרכנו ההזדמנות 'למדוד' על עצמנו מחדש תסריט-חיים ישן שנזנח. לפעמים זה נראה מפתה, מזמין, אשלייתי. יש לי חברה טובה שאומרת "סיגריה שכיבית - אל תדליק שוב". הטעם תמיד יהיה רע. אנסה להשיב על שאלותייך, לפי הסדר- 1. יתכן שהמפגש המחודש, עם כל מה שהצית בך, עורר משהו ישן גם בו, מפניו הוא מנסה להתגונן באמצעות הדיבור על הילד. הוא שב ומזכיר לעצמו (וגם לך) שהסטטוס שלו שונה מאד עכשיו, והוא מחוייב לאשה וילד. אולי ההתגאות ב"נסיך שלו" היא ביטוי מרוכך לתוקפנות כלפייך, על עניינים לא סגורים מפעם. כאילו אומר "תראי איפה את ואיפה אני...". אולי. 2. אני לא בטוחה שעוצמת הרגשות שהתעוררה בך בעקבות המפגש המחודש בהכרח "אומרת" משהו על הקשר הנוכחי. חסרונותיו של בן-זוגך הנוכחי עלו כאן בהשוואה ליתרונותיו לכאורה של ה'לשעבר' שלך. חשוב לזכור שמותר לנו להרגיש רגשות עוצמתיים ליותר מאדם אחד. אין זה בלתי הגיוני להניח, שאם אהבנו פעם מישהו מאד מאד, נמשיך לאהוב אותו במובנים רבים כל חיינו. אין בכך כדי לגרוע מאהבותינו החדשות. אני מציעה לך לבחון את הקשר הנוכחי שלך בחינה נוקבת רק לאחר שתגווע ההתרגשות הפתאומית שאת חווה כרגע. 3. כל בחירה לעולם כרוכה בהחמצת האופציה האחרת. בדר"כ, בנקודות ההחלטה בחיינו נלקחות בחשבון הנסיבות העכשוויות. חכמה שלאחר מעשה יכולה להיות צורבת ומכאיבה (עיין ערך דו"ח וינוגרד), אך היא כמעט בלתי נמנעת. הדרך היחידה להתמודד עם החלטות שגויות היא ללמוד מהן את השיעור. לא בטוח שזו הייתה טעות גדולה כל כך (עלינו להכיר גם בכוחה של האשלייה), אך בכל מקרה, הדברים שלך מלמדים דבר או שניים על הדרך להרוויח ניסיון וחכמת חיים. היי בטוב ליאת