שלום

את האמת לא יודעת מאיפה להתחיל , אבל חייבת לכתוב משהו ! אני עם נטייה גבוהה להתאבדות ( ניסיתי בתקופה האחרונה כמה פעמים למות , אבל לא הצלחתי ) ומקווה שהפעם הזאת אצליח , למה לא ?! אני בטיפול פסיכיאטרי (פרטי) כבר חודשיים (פעמיים בשבוע) , ולפני זה גם כן הייתי בטיפולי פסיכיאטרים (פרטים-כל טיפול נמשך חודש-חודשים ונפסק ) . כל הרופאים שראו אותי אבחנו שאני סובלת מדיכאון קליני קשה והפרעות אישיות ... , כולם נתנו לי כדורים שעדיין לא לקחתי כלום , אני קניתי אותם , אבל... כבר אמרתי לרופא שלי שאני עומדת לשים קץ לחיי עוד פעם , ואני לא יכולה עוד להמשיך כך , כבר נמאס לי מהכול , ... כן אמרתי לו , למה לא?! כבר קבעתי מועד , שיטה ,... הכול כבר מוכן , אבל מחכה שיבוא התאריך...

GOLDI שלום, אני מבין עד כמה את מיואשת, כמעט מצפה למוות שיגיע. ובכל זאת יש בך חלק שלא רוצה למות, שמחפש מוצא מהייאוש. העימות הפנימי הזה הוא קשה ביותר עבורך, וכרגע את מתקשה לנקוט בפעולות שאולי יפיגו במעט את הייאוש, כמו נטילת התרופות שניתנו לך. אבל מנגד את מספרת למטפל שלך, את כותבת כאן ומנסה למצוא פתרון כלשהו. נסי לתת לעצמך את הזמן שמגיע לך כדי למצות את האפשרויות השונות. כדי להצליח ולנסות באמת, בכל הכלים, להרגיש טוב יותר. דרך הטיפול, כאן בפורום ובכל מקום בו זה ייראה לך אפשרי. דרור

GOLDI לא ברור לי איך מישהי שניסתה כבר כמה פעמים להתאבד לא מאשפזים אותה. ומה זאת אומרת אמרת לפסיכיאטר שאת רוצה להתאבד והוא לא עשה כלום. איזה מן פסיכיאטר זה. מה קורה לרפואה היום אנשים מתאבדים וככה סתם מאפשרים להם להיות עם עצמם? אם זה כך אז מי נמצא בבתי חולים לחולי נפש אלה שרוצים לחיות?